בקצרה

(בשיעור 6 פגשתם את המילית הקבועה הזעירה się. עכשיו תפגשו את המשפחה המלאה שלה: siebie, sobie, sobą — כינוי חוזר יחיד שנוטה ביחסות ומצביע חזרה על נושא הפסוקית, יהיה הנושא אשר יהיה. שלא כמו באנגלית, אני עצמי, אתה עצמך, הוא עצמו, אנחנו עצמנו וכל השאר מכוסים במילה אחת. בת דודתה swój ממלאת את אותו תפקיד עבור בעלות: “של עצמו”, הקשור למי שמבצע את הפעולה.

הכלל

siebie הוא כינוי הגוף החוזר (zaimek zwrotny). הוא מצביע על הנושא של הפסוקית שלו עצמו וזהה לכל גוף, מספר ומין: Myślę o sobie = אני חושב על עצמי; Oni myślą o sobie = הם חושבים על עצמם.

כינוי אחד, בלי נומינטיב

ל-siebie אין צורת נומינטיב — הוא לעולם אינו יכול להיות הנושא, רק מושא או משלים של מילת יחס. הוא ממלא את כל שאר היחסות (גניטיב, דאטיב, אקוזטיב, אינסטרומנטל, לוקטיב) בצורות siebie / sobie / siebie / sobą / sobie.

się היא רק הצורה הקצרה (הקליטית)

ה-się הקטנה משיעור 6 היא האקוזטיב/גניטיב הבלתי מוטעם של אותו כינוי עצמו. לפולנית יש צורה ארוכה (מוטעמת) וצורה קצרה (קליטית):

• קצרה: się — בלתי מוטעמת, דבוקה סמוך לפועל, משמשת בפעלים חוזרים רגילים: myję się, boję się.
• ארוכה: siebie — מוטעמת, משמשת כשהכינוי מודגש, מנוגד, עומד ראשון, או בא אחרי מילת יחס: Widzę tylko siebie (אני רואה רק את עצמי); dla siebie, o sobie, ze sobą.

אחרי מילת יחס חייבים להשתמש בצורה הארוכה: do siebie, o sobie, ze sobą — לעולם לא do się.

siebie תמיד מביט אל הנושא

בחרו ב-siebie כאשר המושא הוא אותו אדם כמו הנושא. אם מדובר באדם אחר, השתמשו בכינוי גוף רגיל (שיעור 19):

• Anna widzi siebie (w lustrze) = אנה רואה את עצמה.
• Anna widzi ją = אנה רואה אותה (אישה אחרת כלשהי).

כינוי השייכות החוזר swój

swój הוא כינוי השייכות החוזר (“של עצמו”). השתמשו בו כאשר הבעלים הוא הנושא של הפסוקית — לכל גוף:

• Kocham swój dom = אני אוהב את הבית שלי (של עצמי).
• (Ty) kochasz swój dom = אתה אוהב את הבית שלך (של עצמך).
• Ona kocha swój dom = היא אוהבת את הבית שלה (של עצמה).

הוא נוטה בדיוק כמו mój / twój ומתאים לדבר הנרכש, לא לבעלים. השוו:

• Anna zabrała swój parasol = אנה לקחה את המטרייה שלה (של עצמה).
• Anna zabrała jej parasol = אנה לקחה את המטרייה שלה (של מישהי אחרת).

בגוף שלישי ההבחנה הזאת חובה: swój = של עצמו, jego/jej/ich = של מישהו אחר.

צורות ותבניות

נטיית siebie

יש מערכת צורות אחת לכל הגופים, המספרים והמינים. שימו לב: אין נומינטיב.

הצורה הקצרה się קיימת רק עבור האקוזטיב/גניטיב; שאר היחסות תמיד משתמשות בצורה הארוכה.

siebie אחרי מילות יחס

מילת היחס בוחרת את היחסה; הצורה הארוכה חובה:

נטיית swój

נוטה כמו mój / twój; האקוזטיב זכר יחיד הולך לפי חיות (שיעור 9).

(אקוזטיב זכר יחיד = swój לדומם, swojego לחי: mam swój bilet אבל widzę swojego brata.)

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Myślę o mnie -> Myślę o sobie — כאשר המושא זהה לנושא, השתמשו בכינוי החוזר sobie, לא בכינוי הגוף הרגיל.
• Weź ze się parasol -> Weź ze sobą parasol — אחרי מילת יחס דרושה הצורה הארוכה, לעולם לא הקליטיקון się.
• dla się, o się, do się -> dla siebie, o sobie, do siebie — מילות יחס לעולם אינן נוטלות się.
• Anna wzięła jej parasol (במשמעות שלה עצמה) -> Anna wzięła swój parasol — בעלות עצמית של הנושא זקוקה ל-swój, לא ל-jej.
• Kocham mój kraj (ניטרלי) -> Kocham swój kraj — כאשר הבעלים הוא הנושא, יש להעדיף את swój על פני mój/twój.
• Sobie myślę o wakacjach -> Myślę sobie o wakacjach — ה-sobie הבלתי מוטעם של myślę sobie נשען על הפועל כמו קליטיקון ואינו פותח את הפסוקית; יש להשאיר את הפועל ראשון.
• Ona nazywa się swoja Ewa -> Ona nazywa się Ewa — אין לערבב את swój לתוך פעלי się קבועים; swój מסמנת רק בעלות.

טיפים

• (טריק לזכירה של צורות היחסות: siebie - sobie - siebie - sobą - sobie (גניטיב-דאטיב-אקוזטיב-אינסטרומנטל-לוקטיב). אין נומינטיב, כי אי אפשר “להיות” הנושא והמושא שלו בו-זמנית.
• כלל שתי הצורות: אם מעורבת מילת יחס או הדגשה/ניגוד, פנו לצורה הארוכה (siebie/sobie/sobą); אחרת הפועל החשוף נוטל את הקליטיקון się.
• שלושה צירופים בתדירות גבוהה לשינון יתר: ze sobą (איתי/איתך/יחד), o sobie (על עצמו), dla siebie (עבור עצמו).
• swój: שאלו “האם הבעלים מבצע את הפועל?” אם כן, השתמשו ב-swój; אם הבעלים הוא מישהו אחר, השתמשו ב-jego/jej/ich. הבחירה הזאת רשות בגוף ראשון/שני אך חובה בגוף שלישי.
• swój מתאים לשם העצם שהוא יושב עליו (מין, מספר, יחסה), בדיוק כמו mój — הבעלים לעולם אינו ניכר על המילה.