בקצרה

סדר המילים בפולנית ידוע כ”חופשי” — מכיוון שסיומות היחסה נושאות את התפקיד הדקדוקי, אפשר להזיז צירופים שלמים ממקום למקום להדגשה. אבל קבוצה קטנה של מילים קצרות, המילים הקליטיות, אינן חופשיות כלל: הן נשענות על שכנה ומצייתות לכללי מיקום קפדניים. שיעור זה עוסק בשתי המילים הקליטיות שפוגשים הכי הרבה ברמה A2 — המילית החוזרת się וסיומות זמן העבר הניידות (-m, -ś, -śmy, -ście) — ומראה איפה הן יכולות ואיפה הן אינן יכולות לשבת.

הכלל

מילית קליטית היא מילה (או חלק ממילה) שאין לה הטעמה משלה ואינה יכולה לעמוד לבדה: היא חייבת “להישען” על מילה מלאה לידה. למילים הקליטיות בפולנית שני כללי זהב משותפים: הן אינן יכולות לפתוח פסוקית, והן נמנעות מהסוף ממש של הפסוקית כשיש מקום טוב יותר לשבת בו. הן נמשכות אל הפועל ואל תחילת המשפט, בלי להיות אף פעם הדבר הראשון שנאמר.

1. מיקום się

się מסמנת פועל חוזר או פועל שהמילית חלק בלתי נפרד ממנו (ראו שלב 6). זוהי מילית קליטית, ולכן:

• היא אינה יכולה לפתוח פסוקית: לעולם לא Się boję. -> Boję się. (אני מפחד.)
• היא מעדיפה לא לסיים פסוקית כשהפועל אינו אחרון: Jak się nazywasz? נשמע טבעי הרבה יותר מ-Jak nazywasz się?
• היא יושבת ליד הפועל, אך בשאלה או אחרי מילה שהוקדמה היא אוהבת לקפוץ קדימה, מיד אחרי אותה מילה ראשונה: Czy się boisz? / Bardzo się cieszę. (אני שמח מאוד.)
• עם מילת שאלה היא בדרך כלל נדבקת מיד אחריה: Czym się interesujesz? (במה אתה מתעניין?)
• כששתי מילים קליטיות חולקות מקום אחד, יש סדר קבוע: כינוי גוף קצר בדאטיב (mi, ci, mu) בא לפני się — לעולם לא Podoba się mi. -> Podoba mi się. (זה מוצא חן בעיניי.) סיומת שקפצה קדימה או by עדיפים על שתיהן: Nie chciałoby mi się tam iść. (לא היה לי מתחשק ללכת לשם.)

כך ש-się צף באזור “המקום השני”: אחרי הרכיב המוטעם הראשון, צמוד לפועל, אך לעולם לא ראשון ולעיתים רחוקות ממש אחרון.

2. סיומות זמן העבר הניידות

זמן העבר בפולנית בנוי מצורת ה-ł ובתוספת סיומת גוף: robił + em -> robiłem (עשיתי). הסיומות -(e)m, -(e)ś, -(e/i)śmy, -(e/i)ście הן מבחינה היסטורית הפועל הקליטי być, והן שומרות על “כוח על” קליטי: הן יכולות להתנתק מהפועל ולעבור למילה מוקדמת יותר בפסוקית — בדרך כלל תואר פועל שהוקדם, מילת שאלה, או מילת החיבור że.

• צמודה (ברירת מחדל): Wczoraj byłem w kinie. (אתמול הייתי בקולנוע.)
• הועברה קדימה: Gdzieś był? (איפה היית?) = Gdzie byłeś? ; Coście robili? (מה עשיתם?) = Co robiliście?
• על że: Wiem, żeś przyszedł. (אני יודע שבאת.) = …że przyszedłeś.

חשוב לזכור: לגוף שלישי אין סיומת לזוז (był, była, było, byli, były), כך שהתופעה הזאת משפיעה רק על גוף ראשון ושני. הזזת הסיומת נפוצה ונייטרלית בדיבור ובשאלות; השארתה על הפועל אף פעם אינה טעות.

צורות ותבניות

ארבע סיומות זמן העבר הניידות

שורות גוף שלישי ריקות בעמודת הסיומת הניידת, כי לצורות האלה אין סיומת גוף שיכולה להתנתק.

התנועה -e- מופיעה אחרי עיצור (byłem, byłeś); אחרי תנועה היא נשמטת (robiłam, czytałaś).

גם המילית של דרך התנאי, by, ניידת

סיומת דרך התנאי by + אותן הסיומות מתנהגת באותו האופן בדיוק — היא יכולה לרכוב על הפועל או לקפוץ קדימה (ראו שלב 37):

לאן się יכולה ולא יכולה ללכת

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Się nazywam Anna. -> Nazywam się Anna. — się לעולם לא יכולה להיות המילה הראשונה בפסוקית.
• Jak nazywasz się? -> Jak się nazywasz? — אחרי מילת השאלה się קופצת קדימה; השארתה תלויה בסוף נשמעת זרה.
• Gdzie byłeś ty? (כשאלה נייטרלית) -> Gdzie byłeś? / Gdzieś był? — הסיומת נשארת על הפועל או קופצת אל gdzie, אך אין צורך ב-ty נפרד.
• Coś ty robiłeś? עם סיומת כפולה -> Coś robił? או Co robiłeś? — יש להזיז את הסיומת או להשאיר אותה, לעולם לא את שתיהן יחד.
• Wiem, że przyszedłeśś. -> Wiem, że przyszedłeś / Wiem, żeś przyszedł. — הסיומת חיה במקום אחד בדיוק, לא בשניים.
• Bym chętnie poszedł. -> Chętnie bym poszedł. / Poszedłbym chętnie. — גם by(m) היא מילית קליטית ואינה יכולה לפתוח את הפסוקית; אחרי מילה שאינה פועל היא נכתבת בנפרד.
• Się boisz? -> Boisz się? / Czy się boisz? — גם שאלה אינה יכולה להיפתח ב-się: יש להתחיל בפועל, או לתת ל-się לבוא אחרי czy.

טיפים

• כלל אחד חל על כל המילים הקליטיות בפולנית: לעולם לא ראשון, עדיף לא אחרון, קרוב לפועל. się, סיומות זמן העבר, ו-by כולן מצייתות לו.
• חישבו על הסיומת הניידת כעל נוסע: היא רוכבת על הפועל כברירת מחדל, אך כשיש “מושב קדמי” (מילת שאלה, תואר פועל שהוקדם, או że) היא שמחה לעבור קדימה: Coś kupił? = Co kupiłeś?
• יש להזיז את הסיומת או להשאיר אותה — הצבתה בשני מקומות (coś robiłeś) היא הטעות הקלאסית.
• זכרו שלגוף שלישי אין סיומת לזוז: był, była, byli לעולם לא משתנות, כך שהניידות משפיעה רק על גוף ראשון ושני.
• כשמשפט מתחיל בפועל החוזר, się פשוט באה אחריו (Boję się); רק כשמשהו אחר בא ראשון, się מחליקה למקום שאחרי אותה מילה ראשונה.
• השארת כל סיומת דבוקה לפועל שלה תמיד בטוחה דקדוקית — הגרסאות הניידות פשוט נשמעות אידיומטיות יותר בדיבור יומיומי ובשאלות.