בקצרה

העתיד המושלם (futur antérieur) הוא ה”עבר” של העתיד: הוא אומר שפעולה תהיה כבר הושלמה לפני רגע עתידי אחר. בונים אותו עם העתיד הפשוט (futur simple) של avoir או être ועוד פרטיציפ עבר — בדיוק כמו העבר המורכב (passé composé), אבל עם פועל העזר בעתיד.

הכלל

futur antérieur הוא עתיד מורכב. אתם כבר מכירים את שני המרכיבים שלו:

• פועל העזר (avoir או être) נטוי ב-futur simple (ראו שיעור 25);
• פרטיציפ העבר של הפועל הראשי (אותו אחד שמשתמשים בו ב-passé composé).

הוא ממקם פעולה עתידית אחת לפני האחרת. הפועל ב-futur simple הרגיל קורה שני; הפועל ב-futur antérieur מסתיים ראשון.

aurai / serai + פרטיציפ עבר

בחרו את פועל העזר לפי אותו כלל כמו ב-passé composé:

• רוב הפעלים לוקחים avoir: j’aurai fini, tu auras mangé, nous aurons compris.
• פעלי “‘הבית’ של être” / פעלי תנועה, וגם כל הפעלים הכינוניים לוקחים être: je serai parti(e), elle sera arrivée, ils se seront levés.

הדבר החדש היחיד שצריך ללמוד הוא פועל העזר בעתיד עצמו: aurai, auras, aura, aurons, aurez, auront ו-serai, seras, sera, serons, serez, seront.

פעולה שהושלמה לפני נקודה עתידית

השתמשו ב-futur antérieur כדי לסמן פעולה שכבר הסתיימה בזמן עתידי נקוב או לפני אירוע עתידי אחר:

• לפני שעה נתונה / מועד אחרון: Dans deux heures, j’aurai terminé le rapport. (בעוד שעתיים כבר אסיים את הדוח.)
• לפני פעולה עתידית אחרת: Quand tu arriveras, nous aurons déjà mangé. (כשתגיע, כבר נסיים לאכול.)
• ניחוש לגבי העבר (סבירות): Il n’est pas là - il aura raté son train. (הוא בטח פספס את הרכבת.) זהו שימוש שכיח בשיחה.

תואר הפועל déjà מופיע לעיתים קרובות איתו כדי להדגיש “כבר בוצע”.

עם quand, dès que, après que

הצרפתית מחמירה יותר מהאנגלית כאן. אחרי מילות החיבור quand, lorsque (כש-), dès que, aussitôt que (מיד כש-), ו-après que (אחרי ש-), אם הפעולה מסתיימת לפני הפעולה העתידית הראשית, הצרפתית משתמשת ב-futur antérieur — במקום שהאנגלית מסתפקת בהווה מושלם או אפילו בהווה פשוט.

• Dès que j’aurai fini, je t’appellerai. -> ברגע שאני אסיים, אני אתקשר אליך.
• Quand elle sera rentrée, nous dînerons. -> כשהיא תחזור / תהיה כבר חזרה, נאכל ארוחת ערב.
• Après que tu auras lu le livre, prête-le-moi. -> אחרי שאתה תקרא את הספר, תשאיל לי אותו.

שימו לב לרצף: הפסוקית ב-futur antérieur היא האירוע המוקדם; הפסוקית ב-futur simple (או בציווי) היא המאוחרת.

התאם פרטיציפ העבר

חלים אותם כללי ההתאם כמו ב-passé composé:

• עם être: הפרטיציפ מתאים לנושא — elle sera partie, ils seront venus.
• עם avoir: אין התאם לנושא, אבל יש התאם למושא ישיר שקדם לפועל — les lettres que j’aurai écrites.

צורות ותבניות

פעלי העזר ב-futur simple:

נטייה מלאה — finir (avoir) ו-partir (être):

פועל כינויי — se lever:

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Quand je finis, je t’appellerai -> Quand j’aurai fini, je t’appellerai — הפעולה המוקדמת מבין שתי הפעולות העתידיות מקבלת את futur antérieur; אל תיפלו בחזרה להווה כמו שהאנגלית עושה.
• Si j’aurai fini à temps, je viendrai -> Si j’ai fini à temps, je viendrai — si (“אם”) לעולם לא מקבלת זמן עתיד, אפילו לא futur antérieur; רק מילות זמן כמו quand ו-dès que כן.
• elle sera parti -> elle sera partie — עם être, הפרטיציפ מתאים לנושא.
• j’aurai allé -> je serai allé(e) — aller הוא פועל תנועה; הוא לוקח את être, ולא avoir.
• je me aurai levé -> je me serai levé — פעלים כינוניים תמיד משתמשים ב-être.
• nous serons mangé -> nous aurons mangé — manger לוקח את avoir; אל תבלבלו בין פעלי העזר.

טיפים

• בנו אותו בשני שלבים: קחו את passé composé, ואז החליפו את פועל העזר ל-futur simple. J’ai fini -> j’aurai fini.
• שאלו: “האם זה יושלם לפני משהו אחר בעתיד?” אם כן, השתמשו ב-futur antérieur.
• בחירת פועל העזר זהה ל-passé composé — אם אתם יודעים אחד, אתם יודעים גם את השני.
• שימו לב לגורמים המפעילים quand, lorsque, dès que, aussitôt que, après que: הם לעיתים קרובות מחייבים את futur antérieur, במקום שהאנגלית משאירה הווה.
• déjà היא חברה טובה שלכם — היא מצטרפת באופן טבעי לפעולה שכבר תהיה הושלמה.
• בדיבור, futur antérieur בלי התייחסות מפורשת לזמן עתידי מביע לעיתים קרובות ניחוש לגבי העבר: Il aura oublié = “הוא כנראה שכח.”