בקצרה

הסוביונקטיב הוא הדרך של הסובייקטיבי: הוא מופיע בפסוקית משועבדת אחרי que כאשר המשפט העיקרי מבטא חובה, רגש/רצון, ספק, או אחרי מילות חיבור מסוימות. הכלל המרכזי: שני נושאים שונים + גורם מפעיל + que -> סוביונקטיב.

הכלל

למדתם איך ליצור את הסוביונקטיב בשיעור 37. כאן תלמדו מתי להשתמש בו. הסוביונקטיב כמעט אף פעם לא עומד לבד — הוא חי בפסוקית que שנשלטת על ידי גורם מפעיל במשפט העיקרי. בדרך כלל שלושה תנאים חלים יחד:

• יש פועל / ביטוי עיקרי שמפעיל סוביונקטיב,
• אחריו בא que,
• לשתי הפסוקיות יש נושאים שונים (אותו נושא לרוב משתמש בשם הפועל במקום זאת).

השוו: Je veux partir. (אני רוצה לצאת — אותו נושא, שם הפועל) מול Je veux que tu partes. (אני רוצה שתצא — נושאים שונים, סוביונקטיב).

חובה / הכרח: il faut que

ביטויים בלתי אישיים של הכרח, חשיבות או שיפוט מקבלים סוביונקטיב:

• Il faut que tu fasses tes devoirs. (אתם חייבים לעשות את שיעורי הבית.)
• Il est important que nous soyons à l’heure. (חשוב שנגיע בזמן.)
• Il vaut mieux que vous preniez le train. (עדיף שתיקחו את הרכבת.)

שימו לב: il faut + שם הפועל נשאר כללי (Il faut partir = צריך לצאת); il faut que + סוביונקטיב מכוון לאדם מסוים.

רגש ורצון: je veux que, je suis content que

פעלים של משאלה, רצון ורגש מפעילים סוביונקטיב כאשר הנושא משתנה:

• משאלה / רצון: vouloir que, souhaiter que, aimer que, préférer que, exiger que.
  • Je veux que tu viennes. (אני רוצה שתבוא.)
• רגש: être content(e) que, être triste que, avoir peur que, regretter que, être surpris que.
  • Je suis content que tu sois là. (אני שמח שאתה כאן.)
  • J’ai peur qu’il ne soit trop tard. (אני חושש שזה אולי מאוחר מדי.)

ספק / אפשרות

כאשר המשפט העיקרי מטיל ספק או מבטא אפשרות, משתמשים בסוביונקטיב. ודאות עושה את ההפך:

• Je doute qu’il ait raison. (אני מפקפק בכך שהוא צודק.)
• Il est possible qu’elle parte demain. (ייתכן שהיא תצא מחר.)
• אבל ודאות -> דרך החיווי: Je pense qu’il a raison. / Je suis sûr qu’il vient.

טוויסט מרכזי: penser / croire / trouver ו-espérer מקבלים דרך חיווי כשחיוביים, אבל הספק בצורה שלילית או שאלתית לעיתים קרובות הופך אותם לסוביונקטיב: Je ne pense pas qu’il ait raison. אותה תפנית פוגעת גם בביטויי הודאות — שוללים אחד והוודאות נעלמת: Je suis sûr qu’il vient -> Je ne suis pas sûr qu’il vienne. (savoir הוא היוצא מן הכלל — הוא נשאר עובדתי: Elle ne sait pas que tu es là.)

אחרי מילות חיבור: avant que, pour que, bien que

מילות חיבור מסוימות תמיד דורשות סוביונקטיב, יהיה הפועל העיקרי אשר יהיה:

• מטרה: pour que, afin que -> Je t’explique pour que tu comprennes.
• זמן (לפני): avant que, jusqu’à ce que, en attendant que -> Partons avant qu’il ne pleuve.
• ויתור: bien que, quoique -> Bien qu’il soit fatigué, il travaille.
• תנאי / הגבלה: à condition que, à moins que, pourvu que, sans que -> Je viendrai à moins qu’il ne fasse trop froid.

היזהרו מהדומים שמקבלים דרך חיווי: après que, parce que, pendant que, depuis que. וגם avant que / à moins que נושאים לעיתים קרובות ne explétif אופציונלי (ne סגנוני שאינו שלילה): avant qu’il ne parte.

צורות ותבניות

משפחות גורמים מפעילים במבט חטוף:

מילות חיבור — איזו דרך הן שולטות בה:

שלושת הפעלים החריגים שאתם פוגשים הכי הרבה בפסוקיות האלה:

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Il faut que tu fais attention -> Il faut que tu fasses attention — il faut que תמיד מפעיל סוביונקטיב.
• Je pense qu’il soit malade -> Je pense qu’il est malade — penser/croire בצורה חיובית מקבלים דרך חיווי (צד הוודאות).
• Je veux que je parte -> Je veux partir — נושא אחד, אז משתמשים בשם הפועל, לא ב-que + סוביונקטיב.
• Après qu’il soit arrivé -> Après qu’il est arrivé — après que מקבל דרך חיווי, בניגוד ל-avant que.
• J’espère que tu viennes -> J’espère que tu viens/viendras — espérer מבטא ציפייה, לא ספק -> דרך חיווי.
• Bien qu’il est tard -> Bien qu’il soit tard — bien que (ויתור) תמיד דורש סוביונקטיב.

טיפים

• שאלו את עצמכם: האם המשפט העיקרי קובע עובדה (דרך חיווי) או צובע אותה ברצון / רגש / ספק (סוביונקטיב)?
• אותו נושא בשתי המחציות? העדיפו את שם הפועל: Je suis content de te voir, לא que je te voie.
• למדו את מילות החיבור כזוגות קבועים: avant que = סוביונקטיב אבל après que = דרך חיווי; pour que = סוביונקטיב אבל parce que = דרך חיווי.
• ה-ne explétif אחרי avant que, à moins que, de peur que הוא אופציונלי, ואינו הופך את הפסוקית לשלילית.
• Espérer הוא המלכודת: הוא נראה רגשי אבל מקבל דרך חיווי.
• כשאתם לא בטוחים, בדקו עם que je sois / que j’aie / que je fasse — אם הפסוקית הזאת נשמעת נכון אחרי הגורם המפעיל שלכם, זהו גורם מפעיל לסוביונקטיב.