בקצרה

קבוצה קטנה של פעלים (בעיקר תנועה ושינוי מצב) וגם כל הפעלים הכינוניים בונים את passé composé עם être, לא עם avoir. כאשר פועל העזר הוא être, הפרטיציפ עבר מתאים לנושא במין ובמספר: elle est allée, ils sont partis.

הכלל

ל-passé composé יש שני פעלי עזר. רוב הפעלים לוקחים את avoir (שיעור 20), אבל שתי משפחות פעלים לוקחות être:

• רשימה קבועה של פעלים עומדים המביעים תנועה ושינוי מצב,
• כל הפעלים הכינוניים (החוזרים).

המבנה זהה לקודם: נושא + הווה של être + פרטיציפ עבר.

Je suis allé. / Nous sommes venus. / Elle est restée.

פעלים עם être (DR & MRS VANDERTRAMP)

כשמונה עשר פעלים (בתוספת הנגזרים שלהם) משתמשים ב-être. שני מנמוניקות קלאסיות אוספות אותם:

• DR MRS VANDERTRAMP — כל אות מייצגת פועל אחד.
• או דמיינו את ‘הבית’ של être (la maison d’être): עולים, יורדים, נכנסים, יוצאים, נולדים, מתים, וכן הלאה.

הנגזרים שלהם מתנהגים באותה צורה: repartir, redescendre, parvenir, וכן הלאה.

שימו לב — חלק מהם יכולים לקחת גם avoir. Monter, descendre, sortir, rentrer, passer ו-retourner עוברים ל-avoir כשיש להם מושא ישיר (הם הופכים לפעלים יוצאים), והמשמעות משתנה:

• Elle est sortie. (היא יצאה.) -> Elle a sorti le chien. (היא הוציאה את הכלב.)
• Il est monté. (הוא עלה.) -> Il a monté les valises. (הוא העלה את המזוודות.)

הפרטיציפ עבר מתאים לנושא

עם être, הפרטיציפ עבר מתנהג כמו שם תואר ומתאים לנושא:

• זכר יחיד: ללא סיומת — il est parti
• נקבה יחיד: מוסיפים -e — elle est partie
• זכר רבים: מוסיפים -s — ils sont partis
• נקבה רבים: מוסיפים -es — elles sont parties

בקבוצה מעורבת, זכר רבים גובר: Marie et Paul sont arrivés. שימו לב שעם vous ההתאם הולך לפי בן/בני האדם האמיתיים: פנייה מנומסת יחידה בנקבה -> Vous êtes venue, madame.

פעלים כינוניים ב-passé composé — תמיד être

כל פועל כינויי (se laver, se lever, s’appeler, se souvenir…) משתמש ב-être. הכינוי החוזר יושב לפני פועל העזר:

Je me suis levé. Elle s’est habillée. Nous nous sommes couchés.

ההתאם כאן עדין יותר: הפרטיציפ מתאים לכינוי החוזר שקדם לו, כאשר הוא מושא ישיר (המקרה הרגיל):

• Elle s’est lavée. (היא התרחצה — se = מושא ישיר -> התאם.)

אבל אם מושא ישיר בא אחרי הפועל, או שהכינוי החוזר הוא מושא עקיף, אין התאם:

• Elle s’est lavé les mains. (אין התאם: les mains הוא המושא הישיר, se הוא עקיף.)
• Elles se sont parlé. (אין התאם: parler à — se עקיף.)

בשלילה, ne…pas עוטף את הכינוי ואת פועל העזר: Il ne s’est pas rasé. / Nous ne sommes pas partis.

צורות ותבניות

פועל עם être - aller (ללכת):

סיומות ההתאם של הפרטיציפ:

פועל כינויי — se lever (לקום):

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Elle a allé au marché -> Elle est allée au marché — aller הוא פועל עם être, והפרטיציפ מתאים.
• Elle est allé -> Elle est allée — עם être, נושא בנקבה מוסיף -e.
• Ils sont venu -> Ils sont venus — נושא ברבים דורש -s.
• Je me suis lavée les mains (בהוספת -e לדוברת) -> Je me suis lavé les mains — אין התאם כשמושא ישיר (les mains) בא אחרי הפועל.
• Elle s’a levée -> Elle s’est levée — פעלים כינוניים תמיד לוקחים être, לעולם לא avoir.
• Il est sorti le chien -> Il a sorti le chien — עם מושא ישיר, sortir הופך לפועל יוצא ולוקח avoir.

טיפים

• למדו את רשימת être כמקשה אחת (DR MRS VANDERTRAMP או ‘הבית’ של être); כל השאר לוקח avoir.
• מבחן מהיר לפעלים המתחלפים: יש מושא ישיר מיד אחרי הפועל? כן -> avoir; לא -> être.
• התייחסו לפרטיציפ עם être כמו לשם תואר: התאימו אותו לנושא בדיוק כמו שמתאימים content / contente / contents / contentes.
• On הוא זכר יחיד כברירת מחדל (on est parti), אבל כותבים רבים מתאימים אותו לבני האדם האמיתיים שהוא מייצג: on est parties.
• בפעלים כינוניים, שאלו “האם יש מושא ישיר אחרי הפועל?” אם כן, אין התאם; אם לא, התאימו לכינוי החוזר.
• אמרו את הצורות הנקביות בקול: -e ו--es אילמות, אבל née / venue עדיין מרמזות לכם לכתוב את הסיומת.