העבר המורכב עם avoir

A2 Le passé composé avec avoir 20 / 52

בקצרה

העבר המורכב (passé composé) הוא זמן העבר היומיומי בצרפתית לפעולות שהושלמו (“אכלתי”, “כבר אכלתי”). הוא בנוי משני חלקים: פועל עזר בהווה ועוד פרטיציפ עבר. רוב הפעלים משתמשים ב-avoir כפועל העזר: j’ai mangé.

הכלל

ה-passé composé הוא זמן מורכב: avoir (בהווה) + פרטיציפ עבר. פועל העזר נושא את הגוף והמספר; הפרטיציפ עבר נושא את המשמעות.

  • J’ai parlé à Marie. — דיברתי / כבר דיברתי עם מארי.
  • Nous avons fini le travail. — סיימנו את העבודה.
  • Ils ont vu le film. — הם ראו את הסרט.

צורה צרפתית אחת מכסה שלושה זמני עבר באנגלית: j’ai mangé = “אכלתי”, “כבר אכלתי”, ו”אכן אכלתי”.

השלילה עוטפת את פועל העזר, לא את הפרטיציפ: Je n’ai pas compris. — לא הבנתי. גם כינויי מושא באים לפני פועל העזר: Je l’ai vu. — ראיתי אותו/אותה.

avoir (בהווה) + פרטיציפ עבר

אתם כבר מכירים את avoir בהווה (שיעור 7). שימו אותו לפני הפרטיציפ וקיבלתם את הזמן. פועל העזר הוא זה שמשתנה לפי הנושא; הפרטיציפ בדרך כלל נשאר זהה (ראו את סעיף ההתאם בהמשך).

  • tu as attendu, elle a dormi, vous avez répondu

פרטיציפים סדירים (-é, -i, -u)

הפרטיציפ עבר נקבע לפי קבוצת הפועל:

  • פעלים מסוג -er -> -é: parler -> parlé, manger -> mangé, aimer -> aimé
  • פעלים מסוג -ir (סדירים) -> -i: finir -> fini, choisir -> choisi, dormir -> dormi
  • פעלים מסוג -re (סדירים) -> -u: vendre -> vendu, attendre -> attendu, répondre -> répondu

פרטיציפים חריגים נפוצים

לפעלים נפוצים רבים יש פרטיציפ חריג — למדו אותם אחד-אחד:

  • avoir -> eu, être -> été, faire -> fait, prendre -> pris
  • voir -> vu, boire -> bu, lire -> lu, croire -> cru
  • vouloir -> voulu, pouvoir -> pu, devoir -> dû, savoir -> su
  • mettre -> mis, dire -> dit, écrire -> écrit, ouvrir -> ouvert
  • connaître -> connu, recevoir -> reçu, vivre -> vécu, pleuvoir -> plu

אין התאם עם avoir — חוץ ממקרה של מושא ישיר שקדם לפועל (רמה B1)

עם avoir, הפרטיציפ עבר בדרך כלל אינו מתאים לנושא:

  • Elle a mangé une pomme. (ולא mangée) — הנושא elle אינו גורם לשום שינוי.
  • Ils ont acheté des fleurs. (ולא achetés)

התוספת לרמה B1: הפרטיציפ מתאים במין ובמספר למושא ישיר שבא לפני הפועל (le complément d’objet direct antéposé). המושא מופיע לפני הפועל בדרך כלל בשלושה מקרים:

  • פסוקית זיקה עם que: les fleurs que j’ai achetées (fleurs = נקבה רבים)
  • כינוי מושא שקדם לפועל (le, la, les): Ces lettres, je les ai écrites.
  • שאלה עם quel / combien de: Quelle robe as-tu choisie ?

אם המושא הישיר בא אחרי הפועל, אין התאם: J’ai acheté des fleurs. הגורם הוא אך ורק מושא ישיר שממוקם לפני הפועל — מושא עקיף לעולם לא גורם להתאם: les amis à qui j’ai parlé (אין התאם, parler à הוא עקיף). שימו לב לכינויים: le / la / les הם ישירים וכן גורמים להתאם, lui / leur הם עקיפים ולעולם לא (Je leur ai téléphoné.), ו-me / te / nous / vous הם ישירים או עקיפים בהתאם לפועל.

צורות ותבניות

פועל עזר avoir + פרטיציפ (פעלים סדירים, אחד מכל קבוצה):

גוףparler (-é)finir (-i)vendre (-u)
j’ai parléai finiai vendu
tuas parléas finias vendu
il/elle/ona parléa finia vendu
nousavons parléavons finiavons vendu
vousavez parléavez finiavez vendu
ils/ellesont parléont finiont vendu

התאם עם COD שקדם (סיומות הפרטיציפ, פעלים עם avoir):

מושא ישירסיומתדוגמה
זכר יחיד(אין)le livre que j’ai lu
נקבה יחיד-ela lettre que j’ai lue
זכר רבים-sles livres que j’ai lus
נקבה רבים-esles fleurs que j’ai achetées

דוגמאות

Françaisעברית
J’ai mangé au restaurant hier soir.אכלתי במסעדה אתמול בערב.
Nous avons fini nos devoirs.סיימנו את שיעורי הבית שלנו.
Elle a pris le train de huit heures.היא לקחה את רכבת השעה שמונה.
Ils ont vu un très bon film.הם ראו סרט טוב מאוד.
Tu n’as pas répondu à ma question.לא ענית על השאלה שלי.
Les fleurs que j’ai achetées sont belles.הפרחים שקניתי יפים.
Cette histoire, je l’ai déjà entendue.הסיפור הזה, כבר שמעתי אותו.
As-tu compris la leçon ?הבנת את השיעור?

טעויות נפוצות

  • Je suis mangé -> J’ai mangé — רוב הפעלים לוקחים avoir, ולא être.
  • J’ai manger -> J’ai mangé — הפרטיציפ מסתיים ב--é, לעולם לא בצורת שם הפועל -er.
  • Elle a mangée une pomme -> Elle a mangé une pomme — אין התאם לנושא תחת avoir.
  • Les fleurs que j’ai acheté -> Les fleurs que j’ai achetées — מושא ישיר שקדם לפועל גורם להתאם.
  • J’ai pas vu (שימו לב בכתיבה) -> Je n’ai pas vu — שמרו על ה-ne סביב פועל העזר.
  • J’ai le vu -> Je l’ai vu — כינוי המושא בא לפני פועל העזר, לא לפני הפרטיציפ.

טיפים

  • בנייה בשני שלבים: בחרו את avoir המתאים לנושא, ואז הוסיפו את הפרטיציפ. הנושא משנה רק את avoir.
  • שננו פרטיציפים חריגים בקבוצות קטנות; עשרת הנפוצים ביותר (eu, été, fait, pris, vu, bu, lu, mis, dit, pu) מכסים את רוב השיחה היומיומית.
  • כברירת מחדל, אין התאם עם avoir. שאלו על התאם רק כשאתם מזהים que, כינוי le/la/les, או quel/combien לפני הפועל.
  • ההתאם ברוב המקרים אילם: lu / lue / lus נשמעים זהים; זה משנה בעיקר בכתיבה. אבל écrit -> écrite ו-fait -> faite כן משנים את ההגייה.
  • רק מושא ישיר גורם להתאם — אם הפועל דורש à (parler à, répondre à), אין התאם.
  • ציוני זמן כמו hier, ce matin, l’année dernière מסמנים פעולה שהושלמה ואת passé composé.