בקצרה

הכינויים המוטעמים (טוניים) — moi, toi, lui, elle, nous, vous, eux, elles — מציינים בני אדם אך עומדים בנפרד מהפועל. משתמשים בהם אחרי מילות יחס (avec moi), להדגשה, ואחרי c’est (c’est moi).

הכלל

כינויי גוף-נושא (je, tu, il…) מודבקים לפועל ואינם יכולים לעמוד לבד. כשצריך כינוי שאינו נושא מודבק לפועל — אחרי מילת יחס, לבד, או להדגשה — הצרפתית משתמשת בצורה נפרדת, מוטעמת. באנגלית משתמשים לרוב במילה אחת (“me”, “him”) לכל המקרים האלה.

לכל כינוי גוף-נושא יש צורה מוטעמת מקבילה:

• je -> moi
• tu -> toi
• il -> lui
• elle -> elle
• nous -> nous
• vous -> vous
• ils -> eux
• elles -> elles

שימו לב ש-elle, nous, vous, elles נראים זהים לצורות הנושא שלהם; רק moi, toi, lui, eux הן צורות חדשות.

אחרי מילות יחס

כינוי אחרי מילת יחס הוא תמיד בצורה המוטעמת — לעולם לא בצורת הנושא.

• chez + אדם: chez moi (אצלי), chez eux (אצלם)
• avec / sans: avec lui (איתו), sans toi (בלעדיך)
• pour: C’est un cadeau pour elle. (מתנה בשבילה)
• de: Il parle de nous. (הוא מדבר עלינו)
• à (עם פעלים מסוימים כמו penser à, tenir à): Je pense à toi. (אני חושב עליך)

הדגשה ו-c’est

כינויים מוטעמים מדגישים אדם מסוים. הצרפתית אינה יכולה להדגיש כינוי גוף-נושא בקול בלבד, ולכן היא מוסיפה כינוי מוטעם:

• הכפלת הנושא: Moi, je préfère le thé. (אני, אני מעדיף תה.)
• אחרי c’est / ce sont: C’est moi. (זה אני.) C’est lui qui a payé. (הוא זה ששילם.) יש להשתמש ב-ce sont עם eux / elles: Ce sont eux.
• לבד כתשובה: Qui veut du café? - Moi! (מי רוצה קפה? — אני!)
• בהשוואות: Il est plus grand que moi. (הוא גבוה ממני.)
• עם -même ל”בעצמי”: Je le fais moi-même. (אני עושה זאת בעצמי.)
• בנושא מורכב: Toi et moi, nous partons. (אתה ואני יוצאים.)

צורות ותבניות

צורות “בעצמי” מוגברות (-même(s)):

דוגמאות

טעויות נפוצות

• avec je -> avec moi — אחרי מילת יחס חייבים להשתמש בצורה המוטעמת, לעולם לא בצורת הנושא.
• chez il -> chez lui — il לעולם לא יכול לבוא אחרי מילת יחס; הצורה המוטעמת של il היא lui.
• C’est je -> C’est moi — אחרי c’est יש להשתמש בכינוי המוטעם.
• C’est eux -> Ce sont eux — בצרפתית מוקפדת, eux / elles ברבים דורש את ce sont.
• pour ils -> pour eux — הצורה המוטעמת של ils היא eux, ולא ils או leurs.
• plus grand que je -> plus grand que moi — אחרי que בהשוואה, יש להשתמש בצורה המוטעמת.

טיפים

• רק ארבע צורות הן באמת חדשות: moi, toi, lui, eux. השאר (elle, nous, vous, elles) מעתיקות את צורת הנושא.
• שאלו את עצמכם: האם הכינוי מודבק לפועל כנושא שלו? אם לא (מילת יחס, לבד, אחרי c’est, בהשוואה), השתמשו בצורה המוטעמת.
• lui היא הצורה המוטעמת של הוא/אותו; הצורה הנקבית “היא/אותה” נשארת elle.
• eux הוא “הם” בזכר/מעורב; elles הוא “הן” בנקבה בלבד.
• כדי לומר “בעצמי, בעצמך…”, מוסיפים -même(s) לכינוי המוטעם: lui-même, eux-mêmes.
• אל תבלבלו בין lui המוטעם (אחרי מילות יחס) לבין כינוי המושא lui “לו/לה” (שיעור 23) — אותו איות, תפקיד שונה.