ציווי

A1 L'impératif 18 / 52

בקצרה

הציווי משמש למתן פקודות, הוראות, עצות והזמנות: Parle!, Écoutons!, Venez! הוא קיים רק בשלושה גופים — tu, nous, vous — ובונים אותו מצורת ההווה, תוך השמטת כינוי הגוף-נושא.

הכלל

הציווי הוא דרך הפקודות והבקשות. מכיוון שפונים ישירות למישהו (או כוללים את עצמכם), הוא משתמש רק בשלושה גופים, ואין כינוי גוף-נושא לפני הפועל.

שלוש הצורות — tu / nous / vous:

tu -> פקודה לאדם אחד שפונים אליו בלשון לא רשמית: Mange ta soupe.
nous -> הצעה שכוללת גם אתכם, “בואו נ-…”: Partons maintenant.
vous -> פקודה לאדם אחד (בפנייה מנומסת) או לכמה בני אדם: Fermez la porte.

כדי לבנות אותן, מתחילים מצורת ההווה (שיעורים 6, 7, 12) ופשוט משמיטים את הכינוי:

tu regardes -> Regarde!
nous regardons -> Regardons!
vous regardez -> Regardez!

פעלים מסוג -er משמיטים את -s (parle!)

בפעלים מסוג -er (וגם בפעלים שצורת ה-tu שלהם מסתיימת ב--es, כלומר aller ופעלים מהסוג של ouvrir/offrir), הצורה tu מאבדת את ה--s הסופית שלה:

tu parles -> Parle! (ולא parles)
tu manges -> Mange!
tu vas -> Va!
tu ouvres -> Ouvre!

הערה: הצורות nous ו-vous שומרות על הסיומת שלהן ללא שינוי — רק הצורה tu של פעלים אלה משמיטה את ה--s. ה--s חוזרת לצורך liaison לפני y ו-en: Vas-y!, Manges-en!

חריגים: sois, aie, sache

ארבעה פעלים אינם משתמשים בצורת ההווה — הם שואלים את הגזע מהסוביונקטיב. למדו אותם בעל פה:

être -> sois, soyons, soyez (Sois sage! — תתנהג יפה!)
avoir -> aie, ayons, ayez (Aie confiance! — תבטח בעצמך!)
savoir -> sache, sachons, sachez (Sachez que… — דעו ש-…)
vouloir -> veuille, veuillons, veuillez (Veuillez patienter. — נא להמתין — מנומס מאוד)

מיקום כינוי המושא (תצוגה מקדימה: חיובי מול שלילי)

כאשר לפקודה יש כינוי מושא או כינוי חוזר, מיקומו תלוי בשאלה אם הפקודה חיובית או שלילית:

חיובי: הכינוי בא אחרי הפועל, מחובר במקף. me ו-te הופכים ל-moi/toi: Regarde-moi!, Donne-le-lui., Lève-toi!
שלילי: הכינוי בא לפני הפועל, במקומו הרגיל: Ne me regarde pas., Ne le lui donne pas., Ne te lève pas.

הפירוט המלא על כינויי מושא נמצא בשיעור 23; זו רק תצוגה מקדימה.

צורות ותבניות

פעלים סדירים — אחד מכל קבוצה:

גוף	parler (-er)	finir (-ir)	attendre (-re)
tu	parle	finis	attends
nous	parlons	finissons	attendons
vous	parlez	finissez	attendez

ארבעת הפעלים החריגים:

גוף	être	avoir	savoir	vouloir
tu	sois	aie	sache	veuille
nous	soyons	ayons	sachons	(veuillons)
vous	soyez	ayez	sachez	veuillez

פעלים כינוניים (חוזרים) — שימו לב לשינוי בין חיובי לשלילי:

פועל	tu (חיובי)	tu (שלילי)
se lever	Lève-toi!	Ne te lève pas!
se dépêcher	Dépêche-toi!	Ne te dépêche pas!
s’asseoir	Assieds-toi!	Ne t’assieds pas!

דוגמאות

Français	עברית
Parle plus lentement, s’il te plaît.	דבר לאט יותר, בבקשה.
Mange tes légumes!	אכול את הירקות שלך!
Allons-y!	בואו נלך!
Fermez la fenêtre, il fait froid.	סגור את החלון, קר.
Sois patient, ça arrive.	היה סבלני, זה בדרך.
N’aie pas peur du chien.	אל תפחד מהכלב.
Dépêche-toi, on est en retard!	מהר, אנחנו מאחרים!
Ne me dérange pas maintenant.	אל תפריע לי כרגע.

טעויות נפוצות

Tu parle plus fort -> Parle plus fort — הציווי משמיט את כינוי הגוף-נושא tu.
Parles! -> Parle! — פעלים מסוג -er מאבדים את ה--s הסופית בצורת tu.
Va-y! -> Vas-y! — ה--s חוזרת לצורך liaison לפני y ו-en.
Sois pas triste -> Ne sois pas triste — גם פקודה שלילית זקוקה ל-ne…pas סביב הפועל.
Lève-te! -> Lève-toi! — בפקודה חיובית te הופך ל-toi.
Regarde-me! -> Regarde-moi! — באופן דומה, me הופך ל-moi אחרי ציווי חיובי.

טיפים

בנו כל ציווי סדיר מצורת ההווה, ואז מחקו את כינוי הגוף-נושא — זהו כל הטריק.
ה--s נעלמת רק בצורת tu של פעלים מסוג -er (וגם aller, ouvrir…); nous ו-vous לעולם לא מאבדים את הסיומת שלהם.
שננו את ארבעת החריגים כמערכת אחת: sois / aie / sache / veuille — הם מגיעים מהסוביונקטיב, לא מההווה.
חיובי -> הכינוי בא אחרי הפועל עם מקף (me/te -> moi/toi); שלילי -> הכינוי בא לפני, הכול חוזר לרגיל.
Veuillez + שם הפועל היא הנוסחה המנומסת והיומיומית בשלטים ובבקשות: Veuillez patienter.
אמרו זאת בקול עם סימן הקריאה — הציווי הוא עניין של טון לא פחות מצורה.