בקצרה

פועל כינויי נושא כינוי חוזר נוסף שמתאים לנושא: je me lave, tu te laves. הכלל המרכזי: הכינוי בא ממש לפני הפועל ומשתנה לפי הנושא, בדיוק כמו הסיומת.

הכלל

פעלים יומיומיים רבים בצרפתית — במיוחד אלה שקשורים לשגרת היום — מגיעים עם כינוי מובנה. במילון הם מופיעים עם se לפניהם: se laver (להתרחץ), se lever (לקום). ה-se הזה הוא צורת שם הפועל של הכינוי החוזר; במשפט אמיתי מחליפים אותו בכינוי שמתאים לנושא.

ששת הכינויים החוזרים:

• me, te, se מתקצרים ל-m’, t’, s’ לפני תנועה או h אילם: je m’appelle, elle s’habille.
• הכינוי תמיד בא ממש לפני הפועל הנטוי: nous nous levons.
• הפועל עצמו נוטה כרגיל — se laver הוא פועל סדיר מסוג -er, כך שרק הכינוי הוא “תוספת”.

משמעות חוזרת — הפעולה חוזרת אל הנושא. הנושא עושה את הפעולה לעצמו: je me lave = אני רוחץ את עצמי. השוו עם הצורה הלא-חוזרת je lave la voiture (אני רוחץ את המכונית — הפעולה פונה לדבר אחר).

לא כל פועל כינויי הוא חוזר. פעלים רבים פשוט מגיעים עם se ואין בהם “את עצמו” בכלל, והנושא שלהם הוא לרוב דבר ולא אדם: Le magasin se trouve derrière la gare. (“נמצא”), Le train s’arrête ici. (“נעצרת”), Le film se termine tard. (“מסתיים”). כאן ה-se הוא חלק מהפועל, לא מילה שמתרגמים בפני עצמה.

פעלי שגרת היום

הפעלים הכינוויים האלה הם עמוד השדרה לתיאור יום טיפוסי:

• se lever (לקום): Je me lève à sept heures.
• se coucher (ללכת לישון): Ils se couchent tard.
• s’appeler (להיקרא): Elle s’appelle Camille.
• se laver (להתרחץ): Nous nous lavons le matin.
• נפוצים גם: se réveiller (להתעורר), s’habiller (להתלבש), se doucher (להתקלח), se dépêcher (למהר), se reposer (לנוח).

שימו לב לשינוי הכתיב ב-s’appeler וב-se lever: חלק מהפעלים האלה מכפילים עיצור או מוסיפים accent grave בצורות ה”boot” (je m’appelle, je me lève) — ראו הטבלה שלהלן.

שימוש הדדי

עם נושא ברבים (nous, vous, ils, elles), פועל כינויי יכול להביע שהאנשים עושים את הפעולה זה לזה:

• Nous nous parlons tous les jours. — אנחנו מדברים זה עם זה כל יום.
• Ils se regardent. — הם מסתכלים זה על זה.
• Vous vous aimez. — אתם אוהבים זה את זה.

עם הפעלים האלה, ההקשר קובע אם המשמעות חוזרת (לעצמו) או הדדית (זה לזה). במידת הצורך, הצרפתית מוסיפה l’un l’autre כדי לכפות את הקריאה ההדדית: ils s’aident l’un l’autre.

שלילה

בשלילה, ne בא לפני הכינוי ו-pas אחרי הפועל — הכינוי נשאר דבוק לפועל:

• Je ne me lève pas tôt. — אני לא קם מוקדם.
• Elle ne s’appelle pas Marie. — היא לא נקראת מארי.

העבר המורכב של הפעלים האלה (עם être והתאם) מוסבר בהמשך — ראו העבר המורכב עם être (והתאם).

צורות ותבניות

se laver (תבנית סדירה מסוג -er):

s’appeler (מכפיל את ה-l) ו-se lever (מוסיף è):

שימו לב ש-nous ו-vous שומרים על הגזע הפשוט (appelons, levons) — ההכפלה והאקסנט מופיעים רק בארבע הצורות האחרות.

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Je appelle Thomas -> Je m’appelle Thomas — הכינוי החוזר אינו רשות; בלעדיו הפועל משמעו “אני קורא ל(מישהו)”.
• Je me lave les mains נאמר כ-Je lave mes mains -> Je me lave les mains — לחלקי גוף, הצרפתית משתמשת בכינוי חוזר + תווית היידוע, לא בכינוי שייכות.
• Nous nous levons נכתב nous levons -> nous nous levons — נראה שהכינוי nous חוזר על עצמו, אבל באמת צריך אותו פעמיים (נושא + כינוי חוזר).
• Elle se appelle -> Elle s’appelle — se חייב להצטמצם ל-s’ לפני תנועה.
• Je me lève pas (שימו לב) -> Je ne me lève pas — בשלילה, ne בא לפני הכינוי, לא רק לפני הפועל.
• Je me appelle -> Je m’appelle — me מצטמצם ל-m’ לפני תנועה.

טיפים

• למדו כל פועל יחד עם ה-se שלו: שננו את “se lever”, לעולם לא רק “lever”.
• התאימו את הכינוי לנושא, ואז נטו את הפועל כרגיל — שני שלבים נפרדים.
• צמצמו את me, te, se ל-m’, t’, s’ לפני תנועה או h אילם: je m’habille, tu t’appelles.
• לשגרת היום, סדרו אותם ברצף: je me réveille, je me lève, je me lave, je m’habille.
• עם נושא ברבים, שאלו “לעצמו” או “זה לזה?” — אם הפועל מאפשר את שתי הקריאות, ההקשר מכריע.
• שימו לב לפעלים עם שינוי גזע: je me lève ו-je m’appelle משתנים בכל צורה חוץ מ-nous ו-vous.