ציווי שלילי ומנומס

B1 El imperativo negativo y formal 41 / 49

בקצרה

כל צורת ציווי מלבד הצורה החיובית tú ו-vosotros משתמשת בסוביונקטיב בהווה: כל צורות הציווי השליליות, וכל צורות הציווי usted / ustedes / nosotros. כינויים מתחברים לצורות ציווי חיוביות אך באים לפני צורות ציווי שליליות.

הכלל

הצורות החיוביות tú (habla) ו-vosotros (hablad) משיעור 28 הן צורות הציווי היחידות שאינן סוביונקטיב. כל השאר — כל צורת ציווי שלילית, וכל צורת ציווי מנומסת או צורת “בואו” — הן סוביונקטיב בהווה.

שלב 1 — צורות ציווי שליליות (בכל הגופים) = no + סוביונקטיב בהווה. הצורות החיוביות של tú/vosotros עוברות לסוביונקטיב כשהן הופכות לשליליות:

  • habla -> no hables, comed -> no comáis, ven -> no vengas, sal -> no salgas.
  • אותה צורה מופיעה אחרי כל מילת שלילה, לא רק no: nunca des tu clave, jamás firmes sin leer.

שלב 2 — צורות ציווי מנומסות (usted, ustedes) = סוביונקטיב, בשתי הקוטביות. אותה מילה משמשת גם בחיובי וגם בשלילי; פשוט מוסיפים no:

  • usted: (no) hable, (no) coma, (no) escriba
  • ustedes: (no) hablen, (no) coman, (no) escriban
  • הצורות החריגות מגיעות מהסוביונקטיב: dar -> dé/den, ir -> vaya/vayan, ser -> sea/sean, saber -> sepa/sepan.
  • באמריקה הלטינית ustedes הוא גם הרבים של tú, כך ש-hablen מכסה גם “אתם” הלא רשמי.

שלב 3 — צורת Nosotros (“בואו נ-”) = סוביונקטיב: hablemos (“בואו נדבר”), comamos, no salgamos. היוצא מן הכלל היחיד הוא הצורה החיובית “בואו נלך” = vamos (לא vayamos); הצורה השלילית רגילה (no vayamos). אפשר גם לומר vamos a + שם הפועל (vamos a comer, “בואו נאכל”).

שלב 4 — מיקום הכינויים. כינויים חוזרים וכינויי מושא:

  • חיובי -> מתחבר לסוף המילה: dígame, hazlo, levántate, dímelo, sentémonos. יש לכתוב את סימן ההטעמה רק כאשר ההטעמה מגיעה להברה השלישית מהסוף או קודם (diga -> dígame, escucha -> escúchame); כל עוד ההטעמה נשארת בהברה הלפני-אחרונה, שום דבר לא משתנה: dime, ponlo, deme, denle, traedme.
  • שלילי -> נפרד, ומוצב לפני הפועל: no me diga, no lo hagas, no te levantes, no me lo digas.
  • Nosotros משמיט את ה--s הסופית שלו לפני nos / se (sentemos + nos -> sentémonos), ו-vosotros משמיט את ה--d שלו לפני os (sentad + os -> sentaos).
  • “לפני הפועל” פירושו לפני הפועל הנטוי בגוף: כאשר הציווי הוא פועל עזר ועוד שם פועל, הכינוי יכול גם להתחבר לשם הפועל — no lo vuelvas a descargar = no vuelvas a descargarlo.

צורות ותבניות

טבלת הנטייה המלאה של הציווי (חיובי / שלילי):

גוףhablarcomerescribir
túhabla / no hablescome / no comasescribe / no escribas
ustedhable / no hablecoma / no comaescriba / no escriba
nosotroshablemos / no hablemoscomamos / no comamosescribamos / no escribamos
vosotroshablad / no habléiscomed / no comáisescribid / no escribáis
ustedeshablen / no hablencoman / no comanescriban / no escriban

כינויים: מתחברים בחיובי, נפרדים בשלילי:

חיובי (מחובר)שלילי (לפני הפועל)
Dígamelo.No me lo diga.
Hazlo.No lo hagas.
Levántate.No te levantes.
Sentémonos.No nos sentemos.
Siéntense.No se sienten.

דוגמאות

Españolעברית
No hables tan rápido, por favor.אל תדבר כל כך מהר, בבקשה.
Coma despacio, señor.אכול לאט, בבקשה.
No se preocupe, todo está bien.אל תדאג, הכול בסדר.
Hagamos una pausa.בואו ניקח הפסקה.
Vamos a la playa.בואו נלך לחוף.
Dígame su nombre, por favor.תגיד לי את השם שלך, בבקשה.
No me lo digas ahora.אל תגיד לי עכשיו.
Siéntense aquí, por favor.שבו כאן, בבקשה.

טעויות נפוצות

  • No habla tan rápido -> No hables tan rápido — צורת הציווי השלילית של tú היא הסוביונקטיב (hables), לא החיווי (habla).
  • No comes tanto -> No comas tanto — הצורה השלילית של tú בפועל מסוג -er היא no comas (סוביונקטיב המסתיים ב-a), לא comes.
  • Habla usted más despacio (כציווי) -> Hable usted más despacio — צורת הציווי של usted היא הסוביונקטיב גם בחיובי.
  • No dígame -> No me diga — בציווי שלילי הכינוי נפרד ועובר לפני הפועל.
  • Dime lo -> Dímelo — צורות ציווי חיוביות מחברות את הכינויים, וההברה הנוספת דוחפת את ההטעמה להברה השלישית מהסוף, ולכן כאן כותבים את סימן ההטעמה.
  • Vayamos a casa (במשמעות “בואו נלך”) -> Vamos a casa — הצורה החיובית של “בואו נלך” היא הצורה החריגה vamos; יש להשתמש ב-no vayamos רק בשלילי.

טיפים

  • כלל אחד: רק הצורות החיוביות tú ו-vosotros מיוחדות; כל צורת ציווי אחרת היא הסוביונקטיב בהווה.
  • הצורות המנומסות הן הפשוטות ביותר: usted = הסוביונקטיב של גוף él, ustedes = הסוביונקטיב של גוף ellos — אותה מילה בין אם מוסיפים את no ובין אם לא.
  • כינויים: מתחברים כשאומרים כן, נפרדים כשאומרים לא. Dímelo לעומת No me lo digas; Siéntese לעומת No se siente.
  • סימן ההטעמה מופיע רק כשההטעמה מגיעה להברה השלישית מהסוף: ponlo ו-dime נשארים ללא סימן, pónmelo ו-dímelo מקבלים אותו.
  • “בואו נ-” = הסוביונקטיב של גוף nosotros (hagamos, comamos), למעט vamos ל”בואו נלך”; או פשוט שימוש ב-vamos a + שם הפועל.