בקצרה

פסוקית זיקה מוסיפה מידע על שם עצם (הקודמן). כינוי הזיקה הכללי הוא que (“ש-”, גם לאנשים וגם לדברים); אחרי מילת יחס או בפסוקית עם פסיקים עוברים ל-quien(es) או ל-el/la/los/las que, ו-cuyo פירושו “של מי”.

הכלל

פסוקית זיקה מתארת שם עצם ונפתחת בכינוי זיקה. בספרדית, בניגוד לאנגלית, לעולם אין להשמיט אותו: the book I read חייב להיות el libro que leo.

que — עמוד השדרה. הוא מכסה את “ש-” הן לאנשים והן לדברים, וזו ברירת המחדל בפסוקיות מגבילות (אלה שאומרות איזה בדיוק): el tren que llega (“הרכבת שמגיעה”), la chica que canta (“הילדה ששרה”).

מגבילה מול לא מגבילה. אין פסיקים = מגבילה (מזהה את שם העצם). יש פסיקים = לא מגבילה (מידע נוסף, שאפשר לדלג עליו). בפסוקיות לא מגבילות על אנשים, quien(es) נפוץ: Mi jefe, quien vive en Sevilla, se jubila.

quien / quienes — לאנשים בלבד. יש להשתמש בו אחרי מילת יחס או בין פסיקים, ולעולם לא כנושא חשוף בפסוקית מגבילה: el vecino con quien hablo, las personas a quienes escribí. כאשר אין קודמן כלל המגבלה מתבטלת, ו-quien(es) עומד לבדו במשמעות “מי ש-”: Quienes llegan pronto esperan dentro, Ella es quien decide.

el que/la que/los que/las que (וגם הצורה הרשמית el cual/la cual…) באים אחרי מילות יחס או כדי להסיר עמימות, ומתאימים לקודמן: la ley según la cual pagamos, el edificio desde el que miramos.

מילת יחס + que (דברים). עם דבר, יש להשתמש במילת יחס + תווית + que: la casa en la que vivo, el tema del que hablo. מילות יחס קצרות מאפשרות גם en que חשוף.

cuyo/-a/-os/-as — “של מי”. הוא פועל כמו שם תואר ומתאים לדבר המוחזק, לא לבעלים: el escritor cuya novela leí, los niños cuyos padres trabajan.

donde — “איפה” למקומות, במקום en (el) que: la ciudad donde nací. מילת יחס יכולה לבוא לפניו כשהפועל דורש מילת יחס אחרת: la carretera por donde volvemos, la ventana desde donde miramos.

lo que / lo cual הסתמיים — “מה / אשר”. יש להשתמש ב-lo que כשאין שם עצם מסוים (“הדבר ש-”): Lo que dices es verdad. יש להשתמש ב-lo cual במשמעות “אשר” המצביע לאחור על רעיון שלם, רק בפסוקיות עם פסיקים: Llegó tarde, lo cual me molestó. אחרי מילת יחס הבחירה השגורה היא lo que (nada de lo que dices), ו-por lo que מתייחס לפסוקית שלמה במשמעות “וזו הסיבה ש-”: Cerró la tienda, por lo que buscamos otra (רשמי por lo cual).

צורות ותבניות

מילת יחס + כינוי זיקה (דבר מול אדם):

דוגמאות

טעויות נפוצות

• la persona quien vino -> la persona que vino — כנושא חשוף בפסוקית מגבילה יש להשתמש ב-que; quien זקוק למילת יחס או לפסיקים.
• el chico cuyos padre -> el chico cuyo padre — cuyo מתאים לדבר המוחזק (padre, זכר יחיד), ולעולם לא לבעלים.
• el libro leo -> el libro que leo — הספרדית לעולם לא משמיטה את כינוי הזיקה, גם במקום שבו האנגלית משמיטה את “that”.
• la casa que vivo -> la casa en la que / donde vivo — יש לשמור על מילת היחס: גרים בבית (vivir en).
• que dijo es verdad -> lo que dijo es verdad — ללא קודמן, “מה” הוא lo que, לא que חשוף.
• la razón por que -> la razón por la que — אחרי מילת יחס עם דבר, יש לכלול את התווית.

טיפים

• ברירת המחדל היא que; יש לסטות ממנה רק כשיש מילת יחס או פסוקית עם פסיקים על אדם.
• פסיקים משנים את המשמעות: Los alumnos que estudian aprueban (רק מי שלומדים) לעומת Los alumnos, que estudian, aprueban (כולם — והם גם לומדים).
• cuyo = “של מי”, אך יש להתייחס אליו כמו שם תואר: הוא מתאים לשם העצם שמיד אחריו (cuya casa, cuyos hijos).
• למקומות עדיף donde; לזמן משתמשים ב-en que או ב-cuando.
• אין שם עצם מסוים להצביע עליו לאחור? יש להשתמש ב-lo que (“הדבר ש-” / “מה ש-”).