בקצרה

רוב שמות התואר היווניים הולכים לפי התבנית המוכרת -ος, -η/-α, -ο. שיעור זה מוסיף את שלוש הקבוצות שתלמיד ברמה B1 פוגש כל הזמן ואינן מתאימות לתבנית הזאת: הכמת πολύς “הרבה”, הסוג היומיומי -ύς / -ιά / -ύ (βαθύς “עמוק”, βαρύς “כבד”), והסוג -ης / -ης / -ες ממקור עתיק (διεθνής “בינלאומי”, ακριβής “מדויק”). סביבן יושבות שלוש קבוצות קטנות: שמות התואר האקספרסיביים לאופי -ης / -α / -ικο (ζηλιάρης “קנאי”), שמות התואר לצבעים -ής / -ιά / -ί (θαλασσής “כחול-ים”) יחד עם המילים השאולות הבלתי-נוטות לגמרי μπλε, ροζ, γκρι, ושמות תואר המשמשים כשמות עצם (ο μικρός “הקטן”, τα ελληνικά “יוונית”).

התועלת הגדולה ביותר היא בכתיב: πολύ, πολλή ו-πολλά נשמעות כמעט זהות לאוזן אנגלית, אך הן שלוש מילים שונות על הנייר, והגניטיב של διεθνής הוא διεθνούς, לעולם לא *διεθνή.

הכלל

1. πολύς הוא חריג ומערבב שני גזעים. כל היחיד הזכרי והסתמי משתמש בגזע הקצר πολ- (πολύς, πολύ — כולל הגניטיב, שהוא פשוט πολύ), בעוד שהנקבה וכל הרבים משתמשים ב-λ כפולה: πολλή, πολλής, πολλοί, πολλές, πολλά. הוא מתאים לשם העצם שלו כמו כל שם תואר, כך שהצורה שכותבים נקבעת לפי המין, המספר והיחסה של שם העצם — לא לפי הצליל.

אותו רצף אותיות πολύ הוא גם תואר הפועל “מאוד / הרבה / יותר מדי” (μιλάει πολύ, πολύ ωραία). תואר הפועל הזה קבוע ולעולם אינו הופך ל-*πολλή.

2. הסוג -ύς / -ιά / -ύ מכסה קבוצה קטנה אך נפוצה מאוד של שמות תואר למידות פיזיות: βαθύς, πλατύς, φαρδύς, μακρύς, βαρύς, παχύς, ελαφρύς. הנומינטיב והאקוזטיב יחיד של הזכר והסתמי מתנהגים כמו שם תואר מקוצר מהסוג -ος; הנקבה, הגניטיב יחיד וכל הרבים נבנים על גזע -ι-: βαθιά, βαθιού, βαθιοί, βαθιές. שימו לב שהרבים הסתמי (βαθιά) זהה ליחיד הנקבי (βαθιά) — ההקשר והתווית הם שמבחינים ביניהם: τα βαθιά νερά לעומת η βαθιά θάλασσα.

3. הסוג -ης / -ης / -ες הוא קבוצה ספרותית שהתיישבה בשפה הרגילה. הזכר והנקבה זהים בכל תא פרט לווקטיב יחיד, שם הזכר בדרך כלל משמיט את ה--ς (διεθνή, אם כי διεθνής רשום גם הוא) בעוד שהנקבה תמיד שומרת עליו (διεθνής); רק הסתמי שונה בשאר המקומות. הסיומות שלו מגיעות מהנטייה השלישית העתיקה, ולכן הגניטיב יחיד הוא -ούς (διεθνούς) והנומינטיב רבים הוא -είς (διεθνείς) עם סתמי ב--ή (διεθνή). ההטעמה לעולם אינה נעה בתוך התבנית: היא נשארת על הסיומת ב-διεθνής, ακριβής, συνεχής, ועל הגזע ב-πλήρης (πλήρους, πλήρη, πλήρεις, πλήρων).

4. שלוש קבוצות קטנות יותר. שמות התואר -ης / -α / -ικο מתארים אופי או הרגל, ומקבלים את הרבים “-ηδες” בזכר (ζηλιάρηδες); הם אקספרסיביים ולא תת-תקניים — המילון אינו נותן ל-ζηλιάρης, τεμπέλης, γκρινιάρης שום תווית רישום. שמות התואר לצבעים ב--ής / -ιά / -ί נוטים כמו הסוג -ύς אך עם -ής בזכר ו--ί בסתמי, וצורת ה--ί הזאת רשומה גם בנפרד כשם תואר בלתי-נוטה שיכול להתלוות לכל שם עצם. מילות הצבע המיובאות μπλε, ροζ, γκρι, μπεζ, μοβ, καφέ אינן מקבלות שום סיומת — צורה אחת לכל המינים, המספרים והיחסות.

5. הפיכה לשם עצם. כל שם תואר יכול להשמיט את שם העצם שלו ולעמוד לבדו עם התווית: ο μικρός “הילד הקטן”, η μικρή “הילדה הקטנה”, οι μεγάλοι “המבוגרים”, τα γλυκά “הממתקים”. שמות שפות הם ברבים סתמי: τα ελληνικά, τα αγγλικά, τα γαλλικά — ואחרי μιλάω התווית בדרך כלל מושמטת: μιλάω ελληνικά.

צורות ותבניות

πολύς, πολλή, πολύ — “הרבה”

כמת לעולם אינו משמש לפנייה אל מישהו, ולכן ל-πολύς אין ווקטיב בפועל. גם הגניטיב יחיד של הזכר והסתמי נמנע: הצורה שבאמת רשומה היא ה-πολύ הבלתי-נוטה, כש-πολλού הוא רק וריאנט משני, ובדיבור פשוט מנסחים מחדש (πολλή δουλειά, από πολλή δουλειά). לעומת זאת, הגניטיב רבים πολλών הוא יומיומי: η γνώμη πολλών ανθρώπων.

βαθύς, βαθιά, βαθύ — “עמוק”

שתי קבוצות של וריאנטים יושבות לצד הצורות האלה ורשומות במילון, כך שתפגשו בהן: גניטיב יחיד בלתי-נוטה של הזכר והסתמי, βαθύ, לצד βαθιού, והרבים הזכרי הספרותי βαθείς והגניטיב רבים βαθέων לצד βαθιοί, βαθιών (גם ל-παχύς יש גניטיב ספרותי παχέος). הצורות -ι- הן הצורות הרגילות בדיבור.

אותה תבנית, חברים בתדירות גבוהה:

שתיים מצורות הנקבה האלה משמשות גם כתוארי פועל נפוצים מאוד: μακριά “הרחק” (μένω μακριά) ו-βαριά “בכבדות” (ανασαίνει βαριά). שם התואר ותואר הפועל נכתבים אותו הדבר.

διεθνής, διεθνής, διεθνές — “בינלאומי”

אותה תבנית, חברים בתדירות גבוהה:

תוארי הפועל של קבוצה זו בדרך כלל מסתיימים ב--ώς: ακριβώς “בדיוק”, διεθνώς “באופן בינלאומי”, συνεχώς “ברציפות”. זה לא אוטומטי, עם זאת. עבור ειλικρινής תואר הפועל היומיומי הוא ειλικρινά ו-ειλικρινώς הוא הווריאנט הספרותי; גם υγιώς מסומן כספרותי; ול-συνεχής יש תואר פועל שני, פשוט, συνέχεια “כל הזמן”, לצד συνεχώς.

ζηλιάρης, ζηλιάρα, ζηλιάρικο — שמות תואר לאופי

לצורת הנקבה אין גניטיב רבים בשימוש (הצורה *ζηλιάρων אינה נאמרת); יש לנסח מחדש עם הזכר או עם שם תואר רגיל מהסוג -η.

כמוהו: τεμπέλης / τεμπέλα / τεμπέλικο “עצלן”, γκρινιάρης / γκρινιάρα / γκρινιάρικο “רטנן”, πεισματάρης / πεισματάρα / πεισματάρικο “עקשן”, κλαψιάρης / κλαψιάρα / κλαψιάρικο “בכיין”. הם חמים וציוריים, אך אינם סלנג: המילון אינו מסמן אף אחד מהם כמדובר או כעממי, והם מופיעים גם בכתיבה רגילה וגם בדיבור. שימו לב ל-κατσούφης “זעוף”, שנראה כמו אחד מהם אך הוא שם עצם (ο κατσούφης, η κατσούφα); שם התואר שלו הוא הרגיל κατσούφικος, κατσούφικη, κατσούφικο, וזה כבר כן מסומן כמדובר.

θαλασσής, θαλασσιά, θαλασσί — צבעים; והמילים השאולות הבלתי-נוטות

כמוהו: σταχτής / σταχτιά / σταχτί “אפור-אפר”, καφετής / καφετιά / καφετί “חום”, πορτοκαλής / πορτοκαλιά / πορτοκαλί “כתום”. הצורה -ί היא זו ששומעים הכי הרבה, ולא רק עם שמות עצם סתמיים: θαλασσί, σταχτί, πορτοκαλί, καφετί רשומות כל אחת פעם נוספת כשמות תואר בלתי-נוטים לגמרי, כך ש-μια πορτοκαλί τσάντα ו-μια θαλασσί κουρτίνα נכונים בדיוק כמו μια πορτοκαλιά τσάντα ו-μια θαλασσιά κουρτίνα — וגם ένα σταχτί παλτό כמובן נכון.

הצבעים השאולים לעולם אינם משתנים:

גם בלתי-נוטים: μπεζ, μοβ, καφέ, λιλά, τιρκουάζ. החד-הברתיים אינם מקבלים הטעמה כלל (μπλε, ροζ, γκρι, μπεζ, μοβ); הארוכים יותר נושאים את ההטעמה שלהם כמו כל מילה אחרת (καφέ, λιλά, τιρκουάζ) — אך ההטעמה לעולם אינה נעה, מפני שהצורה לעולם אינה משתנה.

שמות תואר המשמשים כשמות עצם

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Έχω πολύ δουλειά. -> Έχω πολλή δουλειά. — δουλειά היא נקבה, ולכן נדרשת צורת הנקבה πολλή (שתי λ, סיומת -ή); πολύ היא סתמי או תואר הפועל.
• Είδα πολύ πράγματα. -> Είδα πολλά πράγματα. — עם שם עצם ברבים דרוש הרבים πολλά; πολύ יכול להביע רק “מאוד / הרבה”.
• Ήρθαν πολύ άνθρωποι. -> Ήρθαν πολλοί άνθρωποι. — הרבים הזכרי מקבל πολλοί.
• Είναι πολλή ωραία. -> Είναι πολύ ωραία. — כאן המילה משמשת לתיאור תואר הפועל/שם התואר, ולכן זהו תואר הפועל הקבוע πολύ, לעולם לא πολλή.
• βαθής θάλασσα -> βαθιά θάλασσα — לסוג -ύς אין צורת נקבה ב--ής; הנקבה היא -ιά.
• βαθειά, βαρειά -> βαθιά, βαριά — הכתיב הדימוטיקי של צורת נקבה זו הוא פשוט -ιά, בלי ε.
• του βαθύς ποταμού -> του βαθιού ποταμού — הגניטיב יחיד היומיומי נבנה על הגזע -ι-; του βαθύ ποταμού הבלתי-נוטה רשום גם הוא, אך צורת הנומינטיב לעולם אינה משמשת אחרי התווית.
• του διεθνή οργανισμού -> του διεθνούς οργανισμού — διεθνή הוא האקוזטיב יחיד; הגניטיב הוא διεθνούς.
• το διεθνή αεροδρόμιο -> το διεθνές αεροδρόμιο — עם שם עצם סתמי הסיומת היא -ές.
• οι συνεχής προσπάθειες -> οι συνεχείς προσπάθειες — הרבים של -ης הוא -είς גם לזכר וגם לנקבה.
• μια ακριβής ζωή (במשמעות “חיים יקרים”) -> μια ακριβή ζωή — ακριβής משמעו “מדויק”; “יקר” הוא ακριβός, ακριβή, ακριβό.
• τα μπλα παπούτσια, ένα μπλέ πουκάμισο -> τα μπλε παπούτσια, ένα μπλε πουκάμισο — μπλε בלתי-נוטה ובלי הטעמה; הוא לעולם אינו מתאים את עצמו.

טיפים

• אמרו את שם העצם קודם, ואז בחרו את הצורה. המין והמספר קובעים בין πολύς / πολλή / πολύ / πολλοί / πολλές / πολλά — לעולם לא צליל הצירוף.
• מבחן כתוב מהיר בין πολύ לבין πολλή/πολλά: אם אפשר להחליף את המילה ב”מאוד” או ב”הרבה” (בלי שם עצם אחריה), כתבו πολύ. אם יש שם עצם אחריה, התאימו אליו.
• למדו את הסוג -ύς כזוג, זכר ונקבה: βαθύς–βαθιά, βαρύς–βαριά, φαρδύς–φαρδιά. ברגע שהנקבה נכונה, כל צורה עקיפה נגזרת מהגזע -ι-.
• עבור הקבוצה -ης / -ης / -ες שננו שלד של שלושה תאים לכל מילה: נומינטיב διεθνής, גניטיב διεθνούς, סתמי διεθνές. כל השאר צפוי מתוכם.
• שימו לב לזוגות הקרובים שנבדלים באות אחת: ακριβής “מדויק” מול ακριβός “יקר”, πλήρης “מלא” מול הנרדפת שלו γεμάτος, συνεχής (שם תואר) מול συνεχώς (תואר הפועל).
• הבחינו בין שתי הקבוצות לפי התחושה, לא לפי הרישום: τεμπέλης ו-ζηλιάρης הן מילות אופי ציוריות, בעוד ש-διεθνής, πλήρης ו-συνεχής הם שמות תואר ניטרליים ממקור עתיק. אף אחת מהקבוצות אינה מוגבלת — תקראו את ζηλιάρης בעיתון, ו-πλήρης הוא דיבור יומיומי פשוט (το τρένο έφυγε πλήρες, όλες οι πτήσεις για τη Ρόδο ήταν πλήρεις).
• כשצבע הוא מילה שאולה (μπλε, ροζ, γκρι, μπεζ, μοβ), הפסיקו להטות ותירגעו — התווית לבדה נושאת את ההתאמה: ο μπλε, η μπλε, το μπλε, οι μπλε, τα μπλε.