יחסת הגניטיב

A2 Η γενική πτώση 31 / 66

בקצרה

הגניטיב הוא יחסת השייכות. במקום שהאנגלית אומרת of the house או the house’s, היוונית שמה את התווית ואת שם העצם בגניטיב: του σπιτιού. התווית קצרה וקלה — του (זכר), της (נקבה), του (סתמי), וצורה יחידה אחת των לשלושת המינים ברבים. גם שמות העצם עצמם קלים, פרט לדבר אחד שמכשיל כל מתחיל: במילים רבות ההטעמה זזה הברה אחת ימינה. Ο άνθρωπος הופך ל-του ανθρώπου, ובגניטיב רבים ההטעמה נופלת לעיתים קרובות מאוד על הסיומת עצמה: των γυναικών, των πολιτών, των παιδιών. ללמוד את הגניטיב פירושו ללמוד לאן ההטעמה הולכת, לא רק אילו אותיות להוסיף.

הכלל

1. סדר המילים קבוע: המוחזק ראשון, הבעלים שני. ליוונית אין ‘s. הדבר המוחזק בא ראשון בנומינטיב או באקוזטיב, והבעלים בא אחריו בגניטיב:

το σπίτι του Γιώργου — הבית של גיאורגיוס (מילולית “הבית של-הגיאורגיוס”)
η πόρτα του σπιτιού — דלת הבית
το αυτοκίνητο της Μαρίας — המכונית של מריה

את הסדר האנגלי George’s house אי אפשר להעתיק ליוונית לעולם.

2. גם שמות פרטיים מקבלים תווית. היוונית משתמשת בתווית המיודעת עם שמות פרטיים, כך שהגניטיב של שם הוא תמיד του Γιώργου, της Άννας, του Νίκου — לעולם לא שם חשוף. זו הטעות הנפוצה ביותר של דוברי אנגלית.

3. התווית בגניטיב. יש ללמוד אותה כבלוק אחד; היא עושה את רוב העבודה:

	זכר	נקבה	סתמי
יחיד	του	της	του
רבים	των	των	των

4. כל מה שבתוך הצירוף מתאים. גם שם תואר שלפני שם העצם עובר לגניטיב, ונושא את הזזת ההטעמה שלו במקום שיש לו כזו: του καλού φίλου, της μεγάλης πόλης, των μικρών παιδιών.

5. ההטעמה זזה. יוונית מודרנית מאפשרת הטעמה רק על אחת משלוש ההברות האחרונות (כלל שלוש ההברות). שני דברים דוחפים את ההטעמה ימינה בגניטיב: סיומת שמוסיפה הברה (το μάθημα → του μαθήματος), והסיומות -ου / -ων, שבמילים ספרותיות מסרבות להשאיר את ההטעמה שלוש הברות אחורה. כך מילה מסוג זה, המוטעמת בהברה השלישית מהסוף בנומינטיב, נדחקת קדימה:

ο άνθρωπος → του ανθρώπου
το μάθημα → του μαθήματος
ο δάσκαλος → των δασκάλων

הדחיפה הזאת שייכת למחצית הספרותית, ילידת-הספרים, של אוצר המילים. מילים ביתיות באותה צורה בדיוק שומרות על ההטעמה במקום שהנומינטיב מציב אותה: ο αντίλαλος → του αντίλαλου, των αντίλαλων; το σίδερο → του σίδερου, των σίδερων. כך שצורת המילה אינה קובעת — המילה הפרטנית קובעת.

6. הגניטיב רבים מוטעם לעיתים קרובות מאוד על הסיומת. שמות עצם ב--ης / -ες ונקבות רבות ב--α / -η מושכות את ההטעמה ישר אל -ών: οι πολίτες → των πολιτών, οι γυναίκες → των γυναικών, οι θάλασσες → των θαλασσών. זו הצורה שלומדים הכי הרבה מדלגים עליה בהפקה, משום שהיא נשמעת כמו מילה אחרת. אבל זה לא אוטומטי: שמות עצם רבים שומרים על ההטעמה במקום שהנומינטיב מציב אותה — η μητέρα → των μητέρων, η εικόνα → των εικόνων, η πόλη → των πόλεων — כך שיש ללמוד את הגניטיב רבים מילה מילה.

7. כשגניטיב מסורבל ליצירה, היוונית מחליפה אותו ב-από. צירוף από + אקוזטיב יכול לבוא במקום הגניטיב: η τιμή των εισιτηρίων → η τιμή από τα εισιτήρια (“מחיר הכרטיסים”), τα κλειδιά από τις πόρτες, η μυρωδιά από τα πορτοκάλια. זה אינו סלנג ואין לו שום תווית סגנונית — זהו שימוש פשוט ב-από, שפונים אליו בעיקר עם שמות עצם שבונים את הגניטיב שלהם בקושי. יש שמות עצם שכמעט לא משתמשים בגניטיב רבים בכלל, והשאלות בלתי-נוטות (το ταξί, το μετρό) מראות אותו רק על התווית.

8. לשאול על הבעלים. מילת השאלה היא ποιος, והגניטיב שלה הוא ποιου / ποιας / ποιων. לצידה עומד גניטיב שני, τίνος; (“של מי?”), וגם — בדרך כלל כשמילת השאלה עומדת לבדה, בלי שם עצם אחריה — ποιανού / ποιανής / ποιανών;. אף אחת משלוש הצורות אינה ה”זהירה” ואף אחת אינה ה”יומיומית”; רק הרבים τίνων נדיר: Τίνος είναι αυτό; / Ποιανού είναι αυτά τα κλειδιά; / Ποιου γιατρού είναι το αυτοκίνητο;

9. תפקידים נוספים של הגניטיב. מעבר לבעלות הוא מבטא את יחס ה-של הכללי (η αρχή του μήνα), תכונה (ένας δάσκαλος μεγάλης υπομονής), גיל (ένα αγόρι έντεκα χρόνων / έντεκα χρονών, ένα μωρό ενός χρόνου), ותאריכים (του Ιουνίου, στις 3 Μαΐου).

צורות ותבניות

התווית המיודעת, בכל ארבע היחסות

יחסה	זכר יחיד	נקבה יחיד	סתמי יחיד	זכר רבים	נקבה רבים	סתמי רבים
Ονομαστική	ο	η	το	οι	οι	τα
Γενική	του	της	του	των	των	των
Αιτιατική	τον	τη(ν)	το	τους	τις	τα
Κλητική	—	—	—	—	—	—

התווית הלא-מיודעת

יחסה	זכר	נקבה	סתמי
Ονομαστική	ένας	μία / μια	ένα
Γενική	ενός	μίας / μιας	ενός
Αιτιατική	έναν	μία / μια	ένα

זכר: ο φίλος (הטעמה יציבה) ו-ο άνθρωπος (הטעמה זזה)

יחסה	יחיד	רבים	יחיד	רבים
Ονομαστική	ο φίλος	οι φίλοι	ο άνθρωπος	οι άνθρωποι
Γενική	του φίλου	των φίλων	του ανθρώπου	των ανθρώπων
Αιτιατική	τον φίλο	τους φίλους	τον άνθρωπο	τους ανθρώπους
Κλητική	φίλε	φίλοι	άνθρωπε	άνθρωποι

זכר: ο δάσκαλος ו-ο πολίτης

יחסה	יחיד	רבים	יחיד	רבים
Ονομαστική	ο δάσκαλος	οι δάσκαλοι	ο πολίτης	οι πολίτες
Γενική	του δασκάλου	των δασκάλων	του πολίτη	των πολιτών
Αιτιατική	τον δάσκαλο	τους δασκάλους	τον πολίτη	τους πολίτες
Κλητική	δάσκαλε	δάσκαλοι	πολίτη	πολίτες

נקבה: η γυναίκα ו-η πόλη

יחסה	יחיד	רבים	יחיד	רבים
Ονομαστική	η γυναίκα	οι γυναίκες	η πόλη	οι πόλεις
Γενική	της γυναίκας	των γυναικών	της πόλης	των πόλεων
Αιτιατική	τη γυναίκα	τις γυναίκες	την πόλη	τις πόλεις
Κλητική	γυναίκα	γυναίκες	πόλη	πόλεις

סתמי: το παιδί, το μάθημα, το δάσος

יחסה	יחיד	רבים	יחיד	רבים	יחיד	רבים
Ονομαστική	το παιδί	τα παιδιά	το μάθημα	τα μαθήματα	το δάσος	τα δάση
Γενική	του παιδιού	των παιδιών	του μαθήματος	των μαθημάτων	του δάσους	των δασών
Αιτιατική	το παιδί	τα παιδιά	το μάθημα	τα μαθήματα	το δάσος	τα δάση
Κλητική	παιδί	παιδιά	μάθημα	μαθήματα	δάσος	δάση

שם תואר + שם עצם בגניטיב

	זכר	נקבה	סתמי
Γενική ενικού	του καλού φίλου	της μεγάλης πόλης	του μικρού παιδιού
Γενική πληθυντικού	των καλών φίλων	των μεγάλων πόλεων	των μικρών παιδιών

היכן נופלת ההטעמה: סיכום

נומינטיב	גניטיב יחיד	גניטיב רבים
ο άνθρωπος	του ανθρώπου	των ανθρώπων
ο δάσκαλος	του δασκάλου	των δασκάλων
ο πολίτης	του πολίτη	των πολιτών
η γυναίκα	της γυναίκας	των γυναικών
η θάλασσα	της θάλασσας	των θαλασσών
το μάθημα	του μαθήματος	των μαθημάτων
το πρόβλημα	του προβλήματος	των προβλημάτων
το παιδί	του παιδιού	των παιδιών

מילות שאלה

יחסה	גניטיב של ποιος	גניטיב שני	רגיל כשעומד לבדו
Γενική	ποιου; ποιας; ποιων;	τίνος; (רבים τίνων, נדיר)	ποιανού; ποιανής; ποιανών;

דוגמאות

Ελληνικά	עברית
Αυτό είναι το σπίτι του Γιώργου.	זה הבית של גיאורגיוס.
Η πόρτα του σπιτιού είναι ανοιχτή.	דלת הבית פתוחה.
Το αυτοκίνητο της Μαρίας είναι καινούριο.	המכונית של מריה חדשה.
Διαβάζω το βιβλίο του καλού φίλου μου.	אני קורא את הספר של החבר הטוב שלי.
Ο χάρτης της μεγάλης πόλης είναι στο τραπέζι.	המפה של העיר הגדולה נמצאת על השולחן.
Τα παιχνίδια των μικρών παιδιών είναι παντού.	הצעצועים של הילדים הקטנים נמצאים בכל מקום.
Η ζωή των ανθρώπων εδώ είναι ήσυχη.	חיי האנשים כאן שקטים.
Οι απαντήσεις των πολιτών ήταν καθαρές.	תשובות האזרחים היו ברורות.
Τα ονόματα των δασκάλων είναι στον πίνακα.	שמות המורים נמצאים על הלוח.
Το θέμα του μαθήματος ήταν δύσκολο.	נושא השיעור היה קשה.
Έχουν ένα μωρό ενός χρόνου.	יש להם תינוק בן שנה.
Θα γυρίσουμε στις δέκα Μαΐου.	נחזור בעשירי במאי.
Τίνος είναι αυτή η τσάντα;	של מי התיק הזה?
Ποιανού είναι το ποδήλατο;	של מי האופניים האלה?
Δεν ξέρω την τιμή από τα εισιτήρια.	אני לא יודע את מחיר הכרטיסים.

טעויות נפוצות

του ανθρωπος -> του ανθρώπου — הסיומת משתנה וההטעמה זזה איתה; הצורה הנומינטיבית אינה יכולה לבוא אחרי του.
των ανθρωπων -> των ανθρώπων — מילה רבת-הברות בלי הטעמה היא שגיאת כתיב; בגניטיב יש לכתוב את ההטעמה במקום שבו היא נשמעת בפועל.
των γυναίκων -> των γυναικών — נקבות ב--α מושכות את ההטעמה אל הסיומת -ών בגניטיב רבים, הן אינן שומרות על הטעמת הנומינטיב.
των πολίτων -> των πολιτών — אותו כלל לזכרים ב--ης; οι πολίτες → των πολιτών.
του μάθηματος -> του μαθήματος — ההברה -τος דוחפת את ההטעמה מקום אחד ימינה; רק שלוש ההברות האחרונות יכולות לשאת אותה.
Γιώργου το σπίτι -> το σπίτι του Γιώργου — ליוונית אין תבנית ‘s; שם העצם המוחזק בא ראשון והגניטיב בא אחריו.
το σπίτι Γιώργου -> το σπίτι του Γιώργου — שמות פרטיים שומרים על התווית שלהם, כך שהגניטיב של שם הוא תמיד תווית + שם.
η πόρτα του σπίτι -> η πόρτα του σπιτιού — גם שם העצם חייב להיות בגניטיב, לא רק התווית.
του μεγάλη πόλης -> της μεγάλης πόλης — התווית, שם התואר ושם העצם מתאימים כולם במין, במספר וביחסה.
Τίνος είναι αυτό? -> Τίνος είναι αυτό; — שאלה יוונית מסתיימת ב-ερωτηματικό «;», לעולם לא ב-”?”.

טיפים

יש ללמוד את התווית כמנטרה בת ארבע מילים — του, της, του, των — וכך חצי מהגניטיב כבר מוכן לפני שנוגעים בשם העצם.
יש לומר את הגניטיב רבים בקול רם עם ההטעמה על הסיומת: των γυναικών, των πολιτών, των παιδιών. אם זה מרגיש כמו מילה חדשה, זה נכון.
כשפוגשים שם עצם חדש, יש לרשום שלוש צורות, לא אחת: ο δάσκαλος, του δασκάλου, των δασκάλων. ערך מילוני חשוף לא יגלה לאן ההטעמה נופלת — מילון יווני ראוי נותן לכל שם עצם קוד מחלקת נטייה שכן מגלה זאת.
יש לבנות צירופים מהסוף להתחלה, בהשוואה לאנגלית: the door of the house → קודם הדבר המוחזק (η πόρτα), ואז του + גניטיב (του σπιτιού).
אף פעם אל תשמיטו את התווית לפני שם. אם אפשר לומר “ο Γιώργος”, אפשר לומר “του Γιώργου”.
אם גניטיב רבים נשמע מסורבל או לא בטוחים בהטעמה שלו, אפשר לפנות לפרפרזה από + אקוזטיב — זו יוונית פשוטה בלי שום תווית סגנונית, לא קיצור דרך.
גילאים ותאריכים הם צירופי גניטיב מוכנים מראש; יש לשנן את ενός χρόνου, δύο χρόνων / δύο χρονών ואת החודשים του Ιανουαρίου, του Μαΐου כבלוקים קבועים.