να + סוביונקטיב, ואובדן שם הפועל
A1 Υποτακτική με να και η απουσία απαρεμφάτου 25 / 66
בקצרה
האנגלית מחברת שני פעלים בעזרת שם פועל: “I want to go” (אני רוצה ללכת). היוונית החדשה אינה יכולה לעשות זאת, כי היא איבדה את שם הפועל לפני מאות שנים. במקומו היא משתמשת במילית הקטנה να ופועל שני נטוי במלואו, בדיוק כמו הראשון: θέλω να πάω — מילולית “אני רוצה שאלך”. שני הפעלים נושאים סיומת גוף, ושתי הסיומות חייבות להיות נכונות.
כל מה שלמדתם על שני הגזעים בשיעור θα חל כאן ללא שינוי: να διαβάσω היא פעולת קריאה בודדת, ו-να διαβάζω היא קריאה כהרגל או כפעילות מתמשכת. החידוש היחיד הוא מילית השלילה — אחרי να היא μη(ν), ולעולם לא δε(ν) — ועובדה נוספת: να יכולה לעמוד לבדה בראש המשפט כדי לבטא הצעה: Να πάμε; “נלך?”
הכלל
1. שני פעלים, שתי סיומות. אחרי να הפועל הוא צורה נטויה רגילה. הוא מתאים למי שמבצע את הפעולה השנייה, שבמקרה הפשוט ביותר הוא אותו גוף כמו הפועל הראשון: θέλω να φύγω, θέλεις να φύγεις, θέλουμε να φύγουμε. אין “צורת מילון” קבועה שאפשר להכניס — θέλω φεύγω וגם θέλω να φεύγει (במשמעות “אני רוצה לעזוב”) שגויות שתיהן.
2. הנושא יכול להתחלף. מכיוון שלפועל השני יש סיומת משלו, יוונית יכולה לומר במשפט אחד את מה שאנגלית זקוקה לשם כך למושא ושם פועל. Θέλω να φύγεις פירושו “אני רוצה שתעזוב”; Θέλεις να φύγω; פירושו “אתה רוצה שאעזוב?” שום דבר אחר לא משתנה — אתם פשוט שמים סיומת אחרת אחרי να.
3. האספקט עדיין חל. אחרי να אפשר להשתמש בשני הגזעים. יש לבחור בגזע הפשוט (הפרפקטיבי) לפעולה חד-פעמית תחומה, ובגזע המתמשך (האימפרפקטיבי) להרגל, לפעולה חוזרת או לפעילות הנתפסת כמתמשכת: Θέλω να διαβάσω αυτό το βιβλίο (לסיים ספר מסוים) לעומת Θέλω να διαβάζω κάθε βράδυ (להפוך את הקריאה להרגל). פעלים שמתארים מטבעם מצב מתמשך — ξέρω, וגם μαθαίνω ביחס לכישרון — נוטים למשוך את הגזע המתמשך אחרי να: ξέρω να μαγειρεύω, μαθαίνω να οδηγώ.
4. השלילה היא μη(ν). δε(ν) שייכת לדרך החיווי (δε φεύγω “אני לא עוזב”). בתוך פסוקית να מילית השלילה היא μη(ν), והיא באה בין να לבין הפועל: να μη φύγω, να μην αργήσεις. הסדר קבוע: να — μη(ν) — (כינוי חלש) — פועל.
5. να יכולה לפתוח משפט לבדה. בלי פועל לפניה, να + סוביונקטיב מבטאת הצעה, הבעת רצון לסייע או בקשת הנחיות, ובדרך כלל זו שאלה: Να πάμε; “נלך?”, Να σου φέρω νερό; “להביא לך מים?” המילית הקרובה ας יוצרת “בואו” ישיר יותר: Ας πάμε με τα πόδια.
צורות ותבניות
המסגרת הבסיסית: אותו נושא. שני הפעלים נוטים יחד בכל ששת הגופים.
| Πρόσωπο | Κύριο ρήμα | να + υποτακτική | תרגום |
|---|---|---|---|
| εγώ | θέλω | να φύγω | אני רוצה לעזוב |
| εσύ | θέλεις | να φύγεις | אתה רוצה לעזוב |
| αυτός / αυτή / αυτό | θέλει | να φύγει | הוא / היא רוצה לעזוב |
| εμείς | θέλουμε | να φύγουμε | אנחנו רוצים לעזוב |
| εσείς | θέλετε | να φύγετε | אתם רוצים לעזוב |
| αυτοί / αυτές / αυτά | θέλουν | να φύγουν | הם רוצים לעזוב |
פועל מהנטייה השנייה באותה מסגרת: μπορώ “יכול, מסוגל”.
| Πρόσωπο | Κύριο ρήμα | να + υποτακτική | תרגום |
|---|---|---|---|
| εγώ | μπορώ | να διαβάσω | אני יכול לקרוא |
| εσύ | μπορείς | να διαβάσεις | אתה יכול לקרוא |
| αυτός / αυτή / αυτό | μπορεί | να διαβάσει | הוא / היא יכול לקרוא |
| εμείς | μπορούμε | να διαβάσουμε | אנחנו יכולים לקרוא |
| εσείς | μπορείτε | να διαβάσετε | אתם יכולים לקרוא |
| αυτοί / αυτές / αυτά | μπορούν | να διαβάσουν | הם יכולים לקרוא |
נושאים שונים. הפועל הראשון שומר על הסיומת שלו, והפועל שאחרי να מקבל את הסיומת של מי שמבצע את הפעולה השנייה.
| Ελληνικά | תרגום |
|---|---|
| Θέλω να φύγεις. | אני רוצה שתעזוב. |
| Θέλεις να φύγω; | אתה רוצה שאעזוב? |
| Θέλει να φύγουμε. | הוא רוצה שנעזוב. |
| Θέλουμε να έρθεις μαζί μας. | אנחנו רוצים שתבוא איתנו. |
| Θέλετε να σας βοηθήσω; | אתם רוצים שאעזור לכם? |
| Θέλουν να μείνουμε λίγο ακόμα. | הם רוצים שנישאר עוד קצת. |
שישה פעלים שדורשים να. אלה השימושיים ביותר ברמה הזאת.
| Ρήμα | תרגום | Παράδειγμα |
|---|---|---|
| θέλω | לרצות | Θέλω να μάθω ελληνικά. |
| μπορώ | יכול, מסוגל | Μπορείς να με βοηθήσεις; |
| ξέρω | לדעת (איך) | Ξέρει να κολυμπάει. |
| προσπαθώ | לנסות | Προσπαθούμε να μιλάμε ελληνικά. |
| αρχίζω | להתחיל | Αρχίζω να καταλαβαίνω. |
| μαθαίνω | ללמוד | Μαθαίνουν να οδηγούν. |
שני הגזעים תחת να. אותם הזוגות כמו עם θα; רק המילית השתנתה.
| Συνεχής (הרגל, מתמשך) | Στιγμιαία (פעולה בודדת) | ההבדל |
|---|---|---|
| να γράφω | να γράψω | לכתוב באופן קבוע / לכתוב דבר אחד |
| να διαβάζω | να διαβάσω | להיות קורא קבוע / לקרוא עד הסוף |
| να τρώω | να φάω | לאכול דרך קבע / לאכול ארוחה |
| να πηγαίνω | να πάω | ללכת לשם באופן קבוע / לעשות נסיעה אחת |
| να μιλάω | να μιλήσω | לדבר כהרגל / לנהל שיחה אחת |
| να αγοράζω | να αγοράσω | לעשות את הקניות / לקנות את זה |
שלילה: να μη(ν).
| Πρόσωπο | Άρνηση | תרגום |
|---|---|---|
| εγώ | να μη φύγω | שלא אעזוב |
| εσύ | να μη φύγεις | שלא תעזוב |
| αυτός / αυτή / αυτό | να μη φύγει | שלא יעזוב |
| εμείς | να μη φύγουμε | שלא נעזוב |
| εσείς | να μη φύγετε | שלא תעזבו |
| αυτοί / αυτές / αυτά | να μη φύγουν | שלא יעזבו |
να ו-ας כעצמאיות.
| Ελληνικά | תרגום |
|---|---|
| Να πάμε σινεμά; | נלך לקולנוע? |
| Να ανοίξω το παράθυρο; | לפתוח את החלון? |
| Να σου φέρω λίγο νερό; | להביא לך מים? |
| Να μην πούμε τίποτα. | בואו לא נגיד כלום. |
| Ας φύγουμε τώρα. | בואו נצא עכשיו. |
| Ας μην αργήσουμε. | בואו לא נאחר. |
דוגמאות
| Ελληνικά | עברית |
|---|---|
| Θέλω να φύγω νωρίς σήμερα. | אני רוצה לצאת מוקדם היום. |
| Θέλω να φύγεις τώρα. | אני רוצה שתעזוב עכשיו. |
| Μπορείς να με βοηθήσεις; | אתה יכול לעזור לי? |
| Ξέρω να μαγειρεύω, αλλά δεν έχω χρόνο. | אני יודע לבשל, אבל אין לי זמן. |
| Προσπαθώ να μιλάω ελληνικά κάθε μέρα. | אני מנסה לדבר יוונית כל יום. |
| Αρχίζουμε να καταλαβαίνουμε τα νέα. | אנחנו מתחילים להבין את החדשות. |
| Απόψε θέλω να διαβάσω ένα κεφάλαιο. | הלילה אני רוצה לקרוא פרק אחד. |
| Θέλω να διαβάζω κάθε βράδυ. | אני רוצה לקרוא כל ערב. |
| Προσπαθώ να μην αργώ στη δουλειά. | אני מנסה לא לאחר לעבודה. |
| Ο γιος μου μαθαίνει να οδηγεί. | הבן שלי לומד לנהוג. |
| Θέλει να πλύνει το αυτοκίνητό του το Σάββατο. | הוא רוצה לשטוף את המכונית שלו בשבת. |
| Να πάμε για καφέ; | נלך לשתות קפה? |
| Ας πάμε με τα πόδια, κάνει ωραία μέρα. | בואו נלך ברגל, זה יום נעים. |
טעויות נפוצות
- θέλω πηγαίνω -> θέλω να πάω — ליוונית אין שם פועל, ולכן הפועל השני זקוק ל-να לפניו.
- θέλω να πηγαίνει (לנסיעה אחת) -> θέλω να πάω — הסיומת אחרי να חייבת להתאים למי שהולך, ונסיעה אחת דורשת את הגזע הפשוט.
- απόψε θέλω να διαβάζω το κεφάλαιο -> απόψε θέλω να διαβάσω το κεφάλαιο — פעולה בודדת שהסתיימה היא να διαβάσω; να διαβάζω היא הרגל או פעילות מתמשכת.
- μπορείς να με βοηθήσω -> μπορείς να με βοηθήσεις — הפועל אחרי να מתאים למי שמבצע את הפעולה, כאן εσύ.
- να δεν πας -> να μην πας — δε(ν) שוללת את דרך החיווי; בתוך פסוקית να מילית השלילה היא μη(ν), והיא באה מיד אחרי να.
- θέλουμε να έρθει εσύ -> θέλουμε να έρθεις — אין להעתיק את התבנית האנגלית “object + to”; החלפת הנושא מתבצעת באמצעות הסיומת בלבד.
- Να πάμε? -> Να πάμε; — שאלה יוונית מסתיימת ב-ερωτηματικό, שנראה כמו נקודה-פסיק.
טיפים
- תרגמו בראש את να באמצעות “ש-” (“שאני…”, “שאתה…”): θέλω να φύγεις = “אני רוצה שתעזוב”. ההרגל הזה לבדו מבטל את רוב הטעויות בשם הפועל.
- να עצמה לעולם לא משתנה, ואינה נושאת הטעמה. כל המידע נמצא בסיומת הפועל שאחריה.
- הצורות שאחרי να הן בדיוק הצורות שכבר פגשתם אחרי θα. אם אתם יודעים לומר θα γράψω / θα γράφω, אתם יודעים לומר גם να γράψω / να γράφω.
- לפני שבוחרים את הגזע, שאלו “פעם אחת, או כהרגל?” פעם אחת → να γράψω. כהרגל, או כשמשהו קורה ממש עכשיו → να γράφω.
- אחרי να מילית השלילה היא μη(ν), ושום דבר לא יכול לבוא בינה לבין הפועל מלבד כינוי חלש: να μη σε ενοχλήσω.
- μη(ν) משמיטה את -ν שלה בדיוק כמו δε(ν): -ν נשארת לפני תנועה ולפני κ, π, τ, ξ, ψ, μπ, ντ, γκ, τσ, τζ (να μην πας, να μην αργήσεις) ונעלמת לפני כל עיצור אחר (να μη φύγω, να μη σε ενοχλήσω). בדיוק במקומות האלה -ν לא היתה נשמעת בכל מקרה, ולכן תפגשו גם את μην כתובה בכל מקום בטקסטים לא רשמיים.
- שאלת να עצמאית היא הדרך המנומסת להציע עזרה או להציע תוכנית: Να σας βοηθήσω; Να καθίσουμε εδώ; יש להשתמש ב-ας כשלא באמת שואלים: Ας ξεκινήσουμε.
- שימו לב להטעמה הנוספת כשכינוי חלש בא אחרי מילה שמוטעמת בהברה השלישית מהסוף: το αυτοκίνητό του, το μάθημά μας.