בקצרה

מילות היחס היווניות המודרניות פשוטות מבחינה אחת ומקפידות מבחינה אחרת. הצד הפשוט: היומיומיות שבהן — σε, από, για, με, χωρίς — כולן לוקחות אקוזטיב, כך שיש רק יחסה אחת ללמוד. הצד המקפיד: σε לעולם לא עומדת לבדה לפני תווית מיודעת. היא מתמזגת איתה למילה כתובה אחת: σε + τον → στον, σε + τη(ν) → στη(ν), σε + το → στο, σε + τους → στους, σε + τις → στις, σε + τα → στα. כתיבת σε το σπίτι פשוט אינה יוונית תקנית; חייבים לכתוב στο σπίτι.

שני הרגלים נוספים שכדאי לבנות כבר עכשיו. ראשית, היוונית שומרת על התווית המיודעת במקום שבו האנגלית משמיטה אותה: στην Ελλάδα, στην Αθήνα, ולא σε Ελλάδα, σε Αθήνα. שנית, אחרי מילת יחס משתמשים בכינוי החזק, לעולם לא בכינוי החלש: για σένα, με μένα, σ’ αυτόν — לעולם לא με με.

הכלל

1. האקוזטיב אחרי מילת היחס. כל צירוף שמני שנשלט על ידי σε, από, για, με או χωρίς עובר ליחסת אקוזטיב (שיעור 8). בשמות עצם ממין זכר זה אומר את השינוי הנראה לעין ο φίλος → τον φίλο, ο δρόμος → τον δρόμο. שמות עצם ממין נקבה וסתמי נראים כמו בנומינטיב ביחיד, אך התווית עדיין מראה את היחסה: η θάλασσα → τη θάλασσα, το τρένο → το τρένο.

2. σε מתמזגת עם התווית המיודעת. הצורות המתמזגות הן חובה גם בכתיבה וגם בדיבור. אין וריאנט אופציונלי “לא-ממוזג” עם התווית המיודעת. (σε כן נשארת נפרדת לפני תווית לא-מיודעת: σε ένα εστιατόριο, ולפני שם עצם עירום בלי תווית: σε λίγο.)

3. -ν הסופית בתוך המיזוג. στη / στην ו-στον פועלות בדיוק לפי כלל -ν הסופית שפגשתם בשיעור 8. יש לשמור על -ν לפני תנועה ולפני κ, π, τ, γκ, μπ, ντ, τσ, τζ, ξ, ψ; ולהשמיט אותה לפני שאר העיצורים. כלומר: στην Αθήνα, στην πόλη, στην καρέκλα — אבל στη θάλασσα, στη δουλειά, στη Γαλλία. הזכר στον שומר בדרך כלל על -ν שלו בכתיבה מוקפדת (στον δρόμο, στον Γιάννη), כי זה מה שמבדיל בין זכר לסתמי: στον κήπο, “בגינה”, שומר על הזכר נראה לעין, בעוד στο κήπο מאבד אותה (στο היא הצורה הסתמית, כמו ב-στο χωριό).

4. σε מכסה גם “in/at” וגם “to”. היוונית לא מפרידה בין מיקום ליעד כמו שהאנגלית מפרידה בין in ל-to. הפועל הוא שממלא את התפקיד הזה: Είμαι στο σχολείο, “אני בבית הספר” · Πάω στο σχολείο, “אני הולך לבית הספר”. אותה מילת יחס, אותה צורה.

5. με מכסה גם ליווי וגם אמצעי. Με τον Νίκο, “עם ניקוס” (ליווי), ו-με το λεωφορείο, “באוטובוס” (אמצעי, מילולית “עם האוטובוס”). ביוונית אומרים με το αυτοκίνητο, με το τρένο, με τα πόδια, “ברגל”.

6. από = מוצא, מקור, “from”. από την Ελλάδα, από τη δουλειά, από τον πατέρα μου. היא נחתכת בחופשיות לפני תנועה או לפני το/τη בכתיבה מהירה ובלתי רשמית: απ’ το σπίτι, απ’ την αρχή.

7. כינויים חזקים אחרי מילות יחס. מילות יחס לעולם לא לוקחות את הכינויים החלשים με, σε, τον, της. הן לוקחות את הסדרה החזקה εμένα/μένα, εσένα/σένα, αυτόν, αυτήν, αυτό, εμάς/μας… בצורתן החזקה: για μένα, από σένα, με αυτόν (בדרך כלל נחתכות ל-μ’ αυτόν, μ’ αυτήν; וכך גם σε αυτόν → σ’ αυτόν).

8. χωρίς = “without”, גם היא עם אקוזטיב: χωρίς ζάχαρη, χωρίς εσένα, χωρίς παρέα. הנרדפת הפחות נפוצה שלה, δίχως, לוקחת אקוזטיב גם היא ומתנהגת באופן זהה (המקבילה הרשמית הספרותית היא άνευ, שלוקחת גניטיב — שיעור 63).

צורות ותבניות

σε + התווית המיודעת (אקוזטיב) — טבלת המיזוג המלאה

אותה טבלה עם שם עצם, כדי שתראו את היחסה

אקוזטיב מלא של צירוף שמני אחרי מילת יחס — כל ארבע היחסות מוצגות כדי שתאתרו את שורת האקוזטיב:

כלומר: στον καλό δρόμο, στη μεγάλη πλατεία, στο μικρό παιδί, στους καλούς δρόμους, στις μεγάλες πλατείες, στα μικρά παιδιά.

הכינוי החזק אחרי מילת יחס — כל ששת הגופים

חמש מילות היחס במבט חטוף

דוגמאות

טעויות נפוצות

• σε το σπίτι -> στο σπίτι — σε והתווית המיודעת תמיד מתמזגות למילה אחת; אין אפשרות לא-ממוזגת.
• σε τους φίλους μου -> στους φίλους μου — גם הרבים מתמזג: σε + τους → στους, σε + τις → στις, σε + τα → στα.
• σε Αθήνα, σε Ελλάδα -> στην Αθήνα, στην Ελλάδα — היוונית שומרת על התווית המיודעת עם שמות מדינות וערים, גם במקום שהאנגלית משמיטה אותה.
• στη Αθήνα -> στην Αθήνα — -ν נשארת לפני תנועה (וגם לפני κ, π, τ, γκ, μπ, ντ, τσ, τζ, ξ, ψ); היא נעלמת ב-στη θάλασσα, στη Γαλλία (שיעור 8).
• στον κήπο כשהוא נכתב στο κήπο -> στον κήπο — השמטת ה--ν הזכרי גורמת לצירוף להיראות סתמי; יש לשמור עליה בכתיבה.
• με ο φίλος μου -> με τον φίλο μου — אחרי מילת יחס שם העצם עובר לאקוזטיב, לעולם לא לנומינטיב.
• από η δουλειά -> από τη δουλειά — אותו כלל: גם התווית וגם שם העצם באקוזטיב.
• με με, για με -> με μένα, για μένα — מילות יחס לוקחות את הכינוי החזק (εμένα/μένα), לעולם לא את הכינוי החלש με.
• για τον (במשמעות “בשבילו”) -> γι’ αυτόν — τον הוא כינוי מושא חלש; מילת היחס זקוקה לכינוי החזק αυτόν.
• Πάω σε το σχολείο -> Πάω στο σχολείο — σε לבדה מכסה את “to”; אין להוסיף מילה שנייה בשביל האנגלית to.
• Πάω με πόδια -> Πάω με τα πόδια — צירוף האמצעי הזה קבוע עם התווית.

טיפים

• כדאי ללמוד את המיזוגים כשש מילים בודדות, לא כסכום: στον, στη(ν), στο, στους, στις, στα. אלה בין המילים הנפוצות ביותר בשפה, ולכן משתלם לתרגל אותן.
• שימו לב ש-στις, στην, στον כולן מסתיימות באותיות שמסמנות את היחסה ואת המין. קריאתן לאט בקול רם (στους κήπους, στις πόλεις, στα χωριά) מקבעת את ההתאם ברבים במהירות.
• מבחן מהיר בין στον לבין στο: אם אפשר לשים את ο לפני שם העצם לבדו (ο κήπος), צריך στον. אם הוא לוקח το (το χωριό), צריך στο.
• σε נשארת נפרדת רק כשאין תווית מיודעת: σε ένα ξενοδοχείο, σε πολλές πόλεις, σε λίγο. ברגע שמופיעה תווית מיודעת, היא מתמזגת.
• כשלומדים שם של עיר או מדינה, כדאי ללמוד אותו עם התווית שלו — η Αθήνα, η Ελλάδα, η Θεσσαλονίκη, το Παρίσι, το Λονδίνο — ואז στην/στο יוצא באופן אוטומטי.
• החיתוכים απ’, σ’, γι’, μ’ רגילים ונפוצים מאוד; יש לכתוב אותם עם גרש ישר: απ’ το σπίτι, σ’ αυτόν, γι’ αυτό, μ’ εμένα.
• אם אתם תופסים את עצמכם עומדים לומר כינוי חלש אחרי מילת יחס, עצרו והושיטו יד לסדרה εμένα/εσένα/αυτόν — פעמון האזעקה הזה לבדו יתקן את רוב שגיאות הכינויים ברמה A1.