כינויי רמז

A1 Δεικτικές αντωνυμίες 11 / 66

בקצרה

ביוונית יש שתי מילות הצבעה יומיומיות: αυτός למה שקרוב (“זה”) ו-εκείνος למה שרחוק (“ההוא”). הן נוטות כמו שמות תואר רגילים בסיומות -ος, -η, -ο, והן מתאימות לשם העצם שלהן במין, במספר וביחסה.

הדבר היחיד שמפתיע דוברי אנגלית הוא התווית. באנגלית אומרים “this book” בלי תווית; היוונית שומרת על תווית היידוע ומציבה את כינוי הרמז מחוץ לה: αυτό το βιβλίο (או το βιβλίο αυτό), לעולם לא αυτό βιβλίο, ולעולם לא το αυτό βιβλίο.

אותן המילים בדיוק ממלאות תפקיד שני בלי תווית כלל: הן כינויי הגוף השלישי החזקים, “הוא / היא / זה / הם”, כשצריך להדגיש, ליצור ניגוד או להצביע. Αυτός είναι ο Νίκος. Εκείνον ξέρω.

הכלל

  1. התאם. כינוי הרמז מעתיק את מין השם העצם, מספרו ויחסתו: αυτός ο φίλος, αυτή η φίλη, αυτό το παιδί, αυτούς τους φίλους.
  2. התווית היא חובה, וכינוי הרמז עומד מחוצה לה. שני סדרים אפשריים ושניהם תקינים: αυτό το βιβλίο (ניטרלי) ו-το βιβλίο αυτό (מעט יותר מודגש, נפוץ בכתיבה). מה שבלתי אפשרי הוא הצורה חסרת התווית αυτό βιβλίο והצורה ה”כריך” το αυτό βιβλίο (הצורה הספרותית ο αυτός / το αυτό אכן קיימת, אך משמעותה “אותו הדבר”, לא “זה”).
  3. היחסה עוברת דרך שלוש המילים כולן. ברגע שהצירוף הוא מושא, כל רכיב עובר לאקוזטיב: Ξέρω αυτόν τον άντρα. Βλέπω εκείνα τα παιδιά.
  4. קרוב ורחוק מצטרפים לתוארי המקום εδώ “כאן” ו-εκεί “שם”: αυτό εδώ ↔ εκείνο εκεί. הוספת התואר היא הדרך הרגילה להבליט את הניגוד.
  5. אותן מילים בלי תווית = כינוי גוף. כשהן עומדות לבד, αυτός/αυτή/αυτό ו-εκείνος/εκείνη/εκείνο מחליפות צירוף שם עצם ומשמשות ככינויי הגוף השלישי החזקים של שיעור 10: Αυτή είναι η δασκάλα μου. Εκείνους δεν τους ξέρω.
  6. קיימות גם צורות גניטיב (αυτού, αυτής, αυτών), והן מוצגות להלן לשם שלמות, אך יחסת הגניטיב כמערכת שלמה ממתינה לשיעור 31. ברמה A1 דרושים לך הנומינטיב והאקוזטיב בלבד.

צורות ותבניות

αυτός, αυτή, αυτό — “זה” (קרוב)

יחיד:

ΠτώσηΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστικήαυτόςαυτήαυτό
γενικήαυτούαυτήςαυτού
αιτιατικήαυτόναυτή(ν)αυτό
κλητική———

רבים:

ΠτώσηΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστικήαυτοίαυτέςαυτά
γενικήαυτώναυτώναυτών
αιτιατικήαυτούςαυτέςαυτά
κλητική———

לכינויי הרמז אין ווקטיב — מצביעים על דברים, לא קוראים להם.

εκείνος, εκείνη, εκείνο — “ההוא” (רחוק)

יחיד:

ΠτώσηΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστικήεκείνοςεκείνηεκείνο
γενικήεκείνουεκείνηςεκείνου
αιτιατικήεκείνονεκείνη(ν)εκείνο
κλητική———

רבים:

ΠτώσηΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστικήεκείνοιεκείνεςεκείνα
γενικήεκείνωνεκείνωνεκείνων
αιτιατικήεκείνουςεκείνεςεκείνα
κλητική———

האקוזטיב הנקבי αυτή(ν) / εκείνη(ν) פועל לפי כלל ה--ν הסופית משיעור 8: את ה--ν כותבים בדרך כלל כשהמילה עומדת לבד ככינוי גוף (Εκείνην είδα), ולפני תנועה או κ, π, τ, μπ, ντ, γκ, τσ, τζ, ξ, ψ.

הצירוף כולו: כינוי רמז + תווית + שם עצם

זוהי התבנית שיש לשנן כגוש אחד.

ΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστική ενικούαυτός ο φίλοςαυτή η φίληαυτό το παιδί
αιτιατική ενικούαυτόν τον φίλοαυτήν τη φίληαυτό το παιδί
ονομαστική πληθυντικούαυτοί οι φίλοιαυτές οι φίλεςαυτά τα παιδιά
αιτιατική πληθυντικούαυτούς τους φίλουςαυτές τις φίλεςαυτά τα παιδιά

εκείνος מתנהג באופן זהה: εκείνη η γυναίκα, εκείνην τη γυναίκα, εκείνες οι γυναίκες, εκείνες τις γυναίκες.

הסדר הנדחה פשוט מזיז את כינוי הרמז לאחורי השם העצם, כולל התווית: το παιδί αυτό, η γυναίκα εκείνη, τα βιβλία αυτά.

τέτοιος ו-τόσος

τέτοιος “כזה, מסוג כזה” ו-τόσος “כל כך הרבה, כל כך רב” הם כינויי רמז של איכות ושל כמות. גם הם נוטים כמו שמות תואר (τέτοιος שומר על הנקבה ב--α: τέτοια, τέτοιας), אך הם אינם נוטלים את תווית היידוע כפי שעושה αυτός: τέτοιος άνθρωπος, ένα τέτοιο σπίτι, τόσος κόσμος.

ΑρσενικόΘηλυκόΟυδέτερο
ονομαστική ενικούτέτοιος / τόσοςτέτοια / τόσητέτοιο / τόσο
αιτιατική ενικούτέτοιο(ν) / τόσο(ν)τέτοια / τόσητέτοιο / τόσο
ονομαστική πληθυντικούτέτοιοι / τόσοιτέτοιες / τόσεςτέτοια / τόσα
αιτιατική πληθυντικούτέτοιους / τόσουςτέτοιες / τόσεςτέτοια / τόσα

Να — מילת ההצבעה

να (לא να של να + סוביונקטיב) מציג משהו במקום, כמו הצרפתית voilà: Να ο Γιάννης! Να το σπίτι μας! עם כינוי חלש הוא יוצר את הצורות הקצרות Να τος! “הנה הוא!”, Να τη!, Να το!, Να τοι! / Να τες! / Να τα!

τούτος — לזיהוי בלבד

τούτος, τούτη, τούτο היא צורה מודגשת של “זה ממש כאן”, נפוצה הרבה פחות מ-αυτός, ונפוצה בדיבור יומיומי, בשירים, בפתגמים ובצירופים קבועים (τούτο εδώ, τούτη τη φορά κι όχι την άλλη). יש להכיר אותה; להשתמש ב-αυτός.

דוגמאות

Ελληνικάעברית
Αυτό το βιβλίο είναι πολύ καλό.הספר הזה טוב מאוד.
Το βιβλίο αυτό κοστίζει δέκα ευρώ.הספר הזה עולה עשרה יורו.
Εκείνη η γυναίκα εκεί είναι η δασκάλα μου.האישה ההיא שם היא המורה שלי.
Ξέρω αυτόν τον άντρα από το σχολείο.אני מכיר את האיש הזה מבית הספר.
Εκείνον ξέρω, αυτόν όχι.אותו אני מכיר, את זה לא.
Αυτός είναι ο Νίκος και αυτή είναι η αδελφή του.זה ניקוס, וזאת אחותו.
Βλέπεις εκείνα τα παιδιά;אתם רואים את הילדים ההם?
Θέλω αυτές τις καρέκλες, όχι εκείνες.אני רוצה את הכיסאות האלה, לא את ההם.
Αυτά εδώ είναι φτηνά, εκείνα εκεί είναι ακριβά.אלה כאן זולים, ההם שם יקרים.
Τέτοια πράγματα δεν μ’ αρέσουν.אני לא אוהב דברים כאלה.
Γιατί έχεις τόσα βιβλία;למה יש לך כל כך הרבה ספרים?
Να ο Γιάννης! Είναι εκεί, στην πόρτα.הנה יאניס! הוא שם, ליד הדלת.

טעויות נפוצות

  • αυτό βιβλίο -> αυτό το βιβλίο — התווית לעולם לא נשמטת; ביוונית אומרים מילולית “זה הספר”.
  • το αυτό βιβλίο -> αυτό το βιβλίο / το βιβλίο αυτό — כינוי הרמז עומד מחוץ לתווית, לעולם לא בין התווית לשם העצם.
  • εκείνο η γυναίκα -> εκείνη η γυναίκα — כינוי הרמז נוטל את מין השם העצם, כך ששם עצם נקבי דורש את הצורה הנקבית.
  • Αυτό είναι η δασκάλα -> Αυτή είναι η δασκάλα — כשמצביעים על אדם, כינוי הגוף נוטל את מינו של אותו אדם; הצורה הסתמית αυτό מיועדת לדברים ולרעיונות (Αυτό είναι το πρόβλημα).
  • Ξέρω αυτός ο άντρας -> Ξέρω αυτόν τον άντρα — מושא מעמיד את שלוש המילים באקוזטיב, לא רק את השם העצם.
  • αυτά τα καρέκλες -> αυτές οι καρέκλες — המין והיחסה חייבים להתאים לאורך כל הצירוף, כולל התווית.
  • Αυτό τα βιβλία -> Αυτά τα βιβλία — התאם במספר: שם עצם ברבים, כינוי רמז ברבים.
  • ο τέτοιος άνθρωπος -> τέτοιος άνθρωπος / ένας τέτοιος άνθρωπος — τέτοιος אינו נוטל את תווית היידוע כפי שעושה αυτός.

טיפים

  • יש ללמוד את הצירוף, לא את המילה: לתרגל את αυτό το + שם עצם סתמי, αυτή η + שם עצם נקבי, αυτός ο + שם עצם זכרי כשלושה גושים קבועים. עבורך התווית היא חלק מכינוי הרמז.
  • הסיומות זהות לחלוטין לאלה של שם תואר מהסוג -ος, -η, -ο, כך שכל מה שאתה יודע על καλός, καλή, καλό עובר ישירות — כולל ה--ν האקוזטיבית על αυτόν, εκείνον.
  • לחבר כל מילה לתואר הפועל שלה: αυτός הולך עם εδώ, εκείνος הולך עם εκεί — והצמד הרחוק נושא את אמצעי הזיכרון שלו בתוך האיות עצמו.
  • כשאין אחריו תווית, כינוי הרמז משמש ככינוי גוף; כשיש אחריו תווית, הוא משמש כלוואי. מבחן אחד זה אומר לך איזה תפקיד ממלאת המילה במשפט.
  • כשמזהים אדם, יש להתאים את כינוי הגוף למינו של האדם עצמו, לא ל”this” האנגלית הבלתי משתנה: Αυτή είναι η Μαρία, αυτός είναι ο Κώστας.
  • בחנות או בשוק אפשר להסתדר עם הצורה הסתמית בלבד: Αυτό, παρακαλώ. Πόσο κάνει εκείνο; Θέλω αυτά εδώ.
  • אל תדאגו בינתיים בקשר לגניטיב αυτού / αυτής / αυτών — כמעט שלא תזדקקו לו לפני שיעור 31.