בקצרה

כמה מהפעלים היווניים השכיחים ביותר אינם מסתיימים ב--ω. הם מסתיימים ב--ομαι או ב--άμαι: έρχομαι “אני בא”, κάθομαι “אני יושב”, θυμάμαι “אני זוכר”. קבוצת הסיומות השנייה הזאת נקראת צורת הפועל המדיופסיבית (μεσοπαθητική φωνή), ומבחינה דקדוקית זהו אותו המנגנון שהיוונית משתמשת בו מאוחר יותר לבניית הסביל. אך אצל הפעלים הספציפיים האלה הצורה אינה אומרת שום דבר סביל כלל. Έρχομαι אינו אומר “I am come” — הוא פשוט אומר “אני בא”. פעלים כאלה, שקיימים רק בצורה המדיופסיבית, נקראים פעלים דפוננטיים (αποθετικά ρήματα).

ברמת A1 המשמעות המעשית פשוטה: יש ללמוד את שש הסיומות, וללמוד שקומץ פעלים שכיחים מאוד נוטים בהן. אין תאום פעיל שאפשר להישען עליו. אי אפשר לומר *έρχω, *κάθω או *θυμώ — הצורות האלה אינן קיימות ביוונית.

הכלל

בשיעור 6 למדתם את ההווה הפעיל: γράφω, γράφεις, γράφει, γράφουμε, γράφετε, γράφουν. המדיופסיבי הוא קבוצת סיומות שנייה ומקבילה, שמתחברת לאותו סוג גזע.

1. שתי קבוצות נטייה עיקריות. אילו סיומות פועל נוטה תלוי במקום ההטעמה בגוף ראשון יחיד.

• קבוצת -ομαι (הטעמה על הגזע): έρχομαι, γίνομαι, σκέφτομαι, χρειάζομαι, δέχομαι, κάθομαι. זוהי הקבוצה הגדולה בהרבה.
• קבוצת -άμαι (הטעמה על הסיומת): θυμάμαι, κοιμάμαι, φοβάμαι, λυπάμαι. קבוצה קטנה וסגורה, אך כל אחד מחבריה שכיח מאוד.

יש קבוצה שלישית, -ιέμαι (αγαπιέμαι “אני אהוב”, ζητιέμαι), ששייכת לפעלים המכווצים משיעור 6. יש לזהות את הצורה; אין צורך עדיין לייצר אותה בעצמכם.

2. צורה סבילה, משמעות פעילה. אל תקראו את -ομαι כאילו פירושה “נעשה לי משהו”. חלק מהפעלים המדיופסיביים אכן סבילים במשמעותם, ותפגשו אותם בשיעור 48. הפעלים בשיעור הזה הם דפוננטיים: הם לובשים את המעטה הסביל אך מתנהגים כפעלים פעילים רגילים, ורבים מהם לוקחים מושא רגיל.

אז הצורה של הפועל, ורק היא, אומרת לכם באילו סיומות להשתמש. את המשמעות צריך ללמוד יחד עם המילה עצמה.

3. ההטעמה זזה בגוף ראשון רבים. בקבוצת -ομαι ההטעמה יושבת על הגזע בחמישה מתוך ששת הגופים, אך קופצת הברה אחת ימינה בצורת “אנחנו”: έρχομαι, έρχεσαι, έρχεται, ερχόμαστε, έρχεστε, έρχονται. כך גם κάθομαι → καθόμαστε, σκέφτομαι → σκεφτόμαστε, γίνομαι → γινόμαστε. כתבו את ερχόμαστε עם ההטעמה על -ό-, ולעולם לא έρχομαστε.

4. השלילה וסדר המילים לא משתנים. Δεν באה לפני הפועל בדיוק כמו בשיעור 7: δεν έρχομαι, δεν θυμάμαι, δεν κάθεσαι. כינויי הגוף הנושא נשארים רשותיים (שיעור 5): הסיומת כבר אומרת מי הנושא.

צורות ותבניות

קבוצת -ομαι: έρχομαι “אני בא”

הסיומות בלבד: -ομαι, -εσαι, -εται, -όμαστε, -εστε, -ονται.

אותן הסיומות, עוד ארבעה פעלים

Δέχομαι “אני מקבל” נוטה באותו אופן בדיוק: δέχομαι, δέχεσαι, δέχεται, δεχόμαστε, δέχεστε, δέχονται.

קבוצת -άμαι: θυμάμαι “אני זוכר”

הסיומות בלבד: -άμαι, -άσαι, -άται, -όμαστε, -άστε, -ούνται. שימו לב שרק צורת “הם” מקבלת -ούνται, ושבצורת “אנחנו” θυμόμαστε יש את אותה סיומת -όμαστε כמו בקבוצה האחרת.

אותן הסיומות, עוד שלושה פעלים

בהשוואה לסיומות הפעיל משיעור 6

לזיהוי בלבד: קבוצת -ιέμαι

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Εγώ έρχω αύριο. -> Εγώ έρχομαι αύριο. Έρχομαι הוא פועל דפוננטי: אין צורה פעילה *έρχω שממנה אפשר לבנות.
• Κάθω στο τραπέζι. -> Κάθομαι στο τραπέζι. אותה הסיבה — *κάθω אינו קיים ביוונית החדשה.
• Θυμώ το τηλέφωνό σου. -> Θυμάμαι το τηλέφωνό σου. Θυμάμαι שייך לקבוצת -άμαι; אין *θυμώ.
• Εσύ έρχεις; -> Εσύ έρχεσαι; צורת גוף שני יחיד במדיופסיבי היא -εσαι, לא הפעיל -εις; השתיים נראות דומות אך שייכות לקבוצות שונות.
• Αυτοί θυμάνται. -> Αυτοί θυμούνται. גוף שלישי רבים בקבוצת -άμαι הוא -ούνται, לעולם לא *-άνται.
• Εμείς έρχομαστε. -> Εμείς ερχόμαστε. ההטעמה זזה הברה אחת ימינה בגוף ראשון רבים: ερχόμαστε, καθόμαστε, σκεφτόμαστε.
• Εσείς κοιμάστε καλά; כשנכתב κοιμαστε -> Εσείς κοιμάστε καλά; לכל מילה רבת-הברות דרושה הטעמה, וכאן היא גם מראה איפה נופלת ההטעמה — κοιμάστε, על -ά-, לא על הגזע.
• Δεν γίνεσαι κουρασμένος. -> Δεν κουράζεσαι. / Δεν γίνεσαι δάσκαλος σε μία μέρα. Γίνομαι פירושו “להפוך, לקרות”; אין להשתמש בו כפועל עזר כללי, כפי שהאנגלית משתמשת ב-”get”.

טיפים

• שננו את שש הסיומות כמו מזמור, לא ככלל: -ομαι, -εσαι, -εται, -όμαστε, -εστε, -ονται. כל פועל בקבוצה הגדולה הולך לפיהן; השונות היחידה שתשמעו היא צורת גוף שני רבים מדוברת יותר ב--όσαστε (ερχόσαστε) לצד -εστε.
• למדו כל פועל חדש בצורת המילון שלו. אם הערך מסתיים ב--ομαι או ב--άμαι, זו הצורה היחידה שיש לו — אל תחפשו גרסה פעילה.
• קבוצת -άμαι קטנה מספיק כדי לשנן כרשימה: θυμάμαι, κοιμάμαι, φοβάμαι, λυπάμαι. למדו אותם כמערך של ארבעה, וכיסיתם את רוב מה שתפגשו ברמת A1.
• שימו לב לזוג έρχεστε (אתם, רבים או פנייה מנומסת) מול ερχόμαστε (אנחנו). הברה אחת והטעמה אחת מפרידות ביניהן, ומתחילים מחליפים ביניהן כל הזמן.
• שתי הקבוצות חולקות את סיומת גוף ראשון רבים -όμαστε (ερχόμαστε, θυμόμαστε), כך שצורה אחת מגיעה בחינם ברגע שאתם מכירים נטייה אחת מבין השתיים.
• Κάθομαι ממלאת תפקיד כפול: “אני יושב” וגם, עם ציון מקום, “אני גר / אני שוהה”. Πού κάθεσαι; היא דרך רגילה לשאול איפה מישהו גר.
• אל תנסו להוסיף “בידי מישהו” (από + אקוזטיב) לפעלים האלה. לפעלים הדפוננטיים אין מבצע פעולה כי הם אינם באמת סבילים; מבצעי פעולה שייכים לסבילים האמיתיים של שיעור 48.