נומינטיב ואקוזטיב, וכלל ה-ν הסופית

A1 Ονομαστική και αιτιατική· ο κανόνας του τελικού ν 8 / 66

בקצרה

שמות עצם יווניים משנים את צורתם בהתאם לתפקידם במשפט. ליוונית החדשה ארבע יחסות — ονομαστική (נומינטיב), γενική (גניטיב), αιτιατική (אקוזטיב), κλητική (ווקטיב) — ואין דאטיב. השיעור הזה עוסק בשתיים שדרושות לכם קודם: הנומינטיב מסמן את הנושא, האקוזטיב מסמן את המושא הישיר. מכיוון שהסיומת והתווית נושאות את המידע הזה, סדר המילים חופשי: גם Ο Νίκος βλέπει τον Γιώργο וגם Τον Γιώργο βλέπει ο Νίκος פירושם שניקוס הוא זה שרואה.

החצי השני הוא הרגל כתיב שקשור לאקוזטיב: המילים הקטנות τη(ν), μια(ν), δε(ν), μη(ν) שומרות על ה--ν הסופית שלהן לפני תנועה ולפני κ, π, τ, ξ, ψ, μπ, ντ, γκ, τσ, τζ, ומשמיטות אותה בכל מקום אחר — τη Δευτέρα אך την Τρίτη.

הכלל

ארבע יחסות, בלי דאטיב. לכל שם עצם, תווית, שם תואר וכינוי גוף יש ארבע צורות לכל מספר. הנומינטיב מציין את הנושא, הגניטיב מציין שייכות (שיעור 31), האקוזטיב מסמן את המושא הישיר ובא אחרי כמעט כל מילת יחס (שיעור 15), והווקטיב משמש לפנייה אל מישהו (שיעור 21). הדאטיב העתיק נעלם; הוא שרד רק בביטויים קפואים כמו εν τω μεταξύ (“בינתיים”), εντάξει (“בסדר”) ו-δόξα τω Θεώ (“תודה לאל”), שהם מאובנים ולא יחסה חיה — יש ללמוד אותם כמילים בודדות.

הנומינטיב הוא הנושא. Ο σκύλος τρώει פירושו “הכלב אוכל”. התווית ο והסיומת -ος יחד אומרות “זה מי שעושה את הפעולה”.

האקוזטיב הוא המושא הישיר. Βλέπω τον σκύλο — “אני רואה את הכלב”. התווית של זכר משתנה ο -> τον, והשם העצם מאבד את הסיומת -ς: ο σκύλος -> τον σκύλο. התווית של נקבה משתנה η -> τη(ν), אך השם עצמו אינו משתנה ביחיד: η Μαρία -> τη Μαρία. שמות עצם מסוג סתמי נראים זהים בשתי היחסות: το παιδί הוא גם נושא וגם מושא כאחד, כך שהפועל וההקשר הם שיגידו לך.

היחסה גוברת על סדר המילים. האנגלית מסתמכת על המיקום (“the dog bites the man” אינו “the man bites the dog”). היוונית מסתמכת על הצורה, ולכן אפשר להזיז את המושא לתחילת המשפט לצורך הדגשה, בלי שום שינוי במשמעות:

Ο Νίκος βλέπει τον Γιώργο. — ניקוס רואה את גיאורגיוס. (ניטרלי)
Τον Γιώργο βλέπει ο Νίκος. — זה גיאורגיוס שניקוס רואה. (גיאורגיוס במוקד)

בשני המשפטים, τον Γιώργο הוא אקוזטיב ו-ο Νίκος הוא נומינטיב, כך שהתפקידים לעולם לא זזים. יש לקרוא קודם את התווית, לא את המיקום.

אחרי είμαι, המשלים נשאר בנומינטיב. είμαι, γίνομαι ופעלים דומים אינם לוקחים מושא; הם מחברים בין שני נומינטיבים. Η Μαρία είναι δασκάλα, Ο Κώστας είναι καλός μαθητής. מקצועות ולאומים באים בדרך כלל בלי שום תווית אחרי είμαι (שיעור 3).

ביטויי זמן בלי מילת יחס הם באקוזטיב. במקום שהאנגלית אומרת “on Monday” או “in the morning”, היוונית משתמשת באקוזטיב חשוף: τη Δευτέρα, την Τρίτη, το πρωί, το βράδυ, τις Κυριακές, αυτή την εβδομάδα.

כלל ה--ν הסופית (ο κανόνας του τελικού ν). ארבע מילים קטנות מסתיימות ב--ν רק כאשר המילה הבאה מתחילה בצליל ש”מקבל את פניה”:

תווית האקוזטיב ממין נקבה τη(ν) וכינוי הגוף החלש τη(ν) (“אותה, זאת”)
התווית הלא-מיודעת ממין נקבה μια(ν) (ה--ν כאן רשותית הלכה למעשה)
מילות השלילה δε(ν) ו-μη(ν)

הן שומרות על -ν לפני תנועה ולפני κ, π, τ, ξ, ψ, μπ, ντ, γκ, τσ, τζ. הן משמיטות אותה לפני כל עיצור אחר: β, γ, δ, ζ, θ, λ, μ, ν, ρ, σ, φ, χ. הסיבה היא הגייה — ה--ν מקנה קוליות לעיצור העוצר שאחריה, כך ש-την Τρίτη נשמע כאילו המילה השנייה התחילה ב-ντ, ו-δεν πάω כאילו התחילה ב-μπ.

המילים ממין זכר הן חריג מוסכם. דקדוק בית הספר המודרני כותב את האקוזטיב ממין זכר τον, έναν ו-αυτόν תמיד עם -ν, לא משנה מה בא אחריהן, כדי שלעולם לא יתבלבלו עם הסתמי το או הנקבי τη: τον φίλο, τον δρόμο, έναν καφέ, έναν χάρτη. אז הכלל שבאמת צריך לחשוב עליו הוא זה של מין הנקבה.

צורות ותבניות

התווית המיודעת — כל ארבע היחסות

	Αρσενικό εν.	Θηλυκό εν.	Ουδέτερο εν.	Αρσενικό πλ.	Θηλυκό πλ.	Ουδέτερο πλ.
Ονομαστική	ο	η	το	οι	οι	τα
Γενική	του	της	του	των	των	των
Αιτιατική	τον	τη(ν)	το	τους	τις	τα
Κλητική	—	—	—	—	—	—

הווקטיב אינו לוקח שום תווית כלל ביוונית החדשה: Μαρία!, Γιώργο!, παιδιά!

התווית הלא-מיודעת (יחיד בלבד — אין צורת רבים)

	Αρσενικό	Θηλυκό	Ουδέτερο
Ονομαστική	ένας	μια / μία	ένα
Γενική	ενός	μιας / μίας	ενός
Αιτιατική	έναν	μια(ν) / μία(ν)	ένα

תווית ועוד שם עצם, שתי היחסות זו לצד זו

	Αρσενικό	Θηλυκό	Ουδέτερο
Ονομαστική εν.	ο φίλος	η φίλη	το βιβλίο
Αιτιατική εν.	τον φίλο	τη φίλη	το βιβλίο
Ονομαστική πλ.	οι φίλοι	οι φίλες	τα βιβλία
Αιτιατική πλ.	τους φίλους	τις φίλες	τα βιβλία

τη φίλη משמיטה את ה--ν כי φ אינה ברשימת השמירה; την Πέμπτη שומרת עליה כי π כן ברשימה.

נטייה מלאה, זכר: ο άνθρωπος (שימו לב איך ההטעמה עוברת להברה השנייה גם בשני הגניטיבים וגם באקוזטיב רבים)

	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	ο άνθρωπος	οι άνθρωποι
Γενική	του ανθρώπου	των ανθρώπων
Αιτιατική	τον άνθρωπο	τους ανθρώπους
Κλητική	άνθρωπε	άνθρωποι

נטייה מלאה, נקבה: η θάλασσα (ההטעמה עוברת לסיומת בגניטיב רבים)

	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	η θάλασσα	οι θάλασσες
Γενική	της θάλασσας	των θαλασσών
Αιτιατική	τη θάλασσα	τις θάλασσες
Κλητική	θάλασσα	θάλασσες

נטייה מלאה, סתמי: το παιδί (הנומינטיב והאקוזטיב זהים)

	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	το παιδί	τα παιδιά
Γενική	του παιδιού	των παιδιών
Αιτιατική	το παιδί	τα παιδιά
Κλητική	παιδί	παιδιά

ה--ν הסופית הלכה למעשה

Λέξη	Κρατάει το -ν (φωνήεν, κ π τ ξ ψ μπ ντ γκ τσ τζ)	Χάνει το -ν
τη(ν) (άρθρο)	την ώρα, την Κυριακή, την Παρασκευή, την τσάντα	τη γάτα, τη Δευτέρα, τη θάλασσα, τη νύχτα
τη(ν) (αδύνατη αντωνυμία)	την ακούω, την περιμένω, την ξέρω	τη βλέπω, τη ρωτάω, τη θέλω
μια(ν)	μια(ν) ώρα, μια(ν) εικόνα	μια μέρα, μια φορά
δε(ν)	δεν είμαι, δεν ξέρω, δεν μπορώ, δεν πάω	δε θέλω, δε μιλάω, δε φεύγω
μη(ν)	μην ανησυχείς, μην τρέχεις, μην ξεχνάς	μη φεύγεις, μη μιλάς, μη ρωτάς
τον, έναν (αρσενικό)	τον πατέρα, έναν καφέ	— (πάντα με -ν: τον δρόμο, έναν φίλο)

דוגמאות

Ελληνικά	עברית
Ο Νίκος βλέπει τον Γιώργο.	ניקוס רואה את גיאורגיוס.
Τον Γιώργο βλέπει ο Νίκος, όχι ο Πέτρος.	זה גיאורגיוס שניקוס רואה, לא פטרוס.
Η δασκάλα ρωτάει το παιδί.	המורה שואל את הילד.
Ποιος ρωτάει ποιον;	מי שואל את מי?
Η Μαρία είναι καλή δασκάλα.	מריה היא מורה טובה.
Διαβάζω την εφημερίδα κάθε πρωί.	אני קורא את העיתון כל בוקר.
Θέλω έναν καφέ και μια πορτοκαλάδα.	אני רוצה קפה ואורנג’אד.
Τη Δευτέρα δουλεύω, την Τρίτη έχω μάθημα.	ביום שני אני עובד, ביום שלישי יש לי שיעור.
Το πρωί πίνω τσάι, το βράδυ βλέπω τηλεόραση.	בבוקר אני שותה תה, בערב אני צופה בטלוויזיה.
Δεν ξέρω την απάντηση.	אני לא יודע את התשובה.
Οι φοιτητές αγοράζουν τα βιβλία και τις τσάντες.	הסטודנטים קונים את הספרים ואת התיקים.
Τις Κυριακές βλέπουμε τους φίλους μας.	בימי ראשון אנחנו רואים את החברים שלנו.

טעויות נפוצות

Βλέπω ο Γιώργος. -> Βλέπω τον Γιώργο. — המושא הישיר הוא באקוזטיב; ο הוא תמיד ורק נושא.
Η Μαρία ρωτάει η Άννα. -> Η Μαρία ρωτάει την Άννα. — שני נומינטיבים משאירים את המשפט בלי שום מושא.
Τον Γιώργο βλέπει τον Νίκο. -> Τον Γιώργο βλέπει ο Νίκος. — הזזת המושא לתחילת המשפט אינה הופכת את הנושא לאקוזטיב.
Είμαι τον δάσκαλο. -> Είμαι δάσκαλος. — είμαι מחברת בין שני נומינטיבים ואינה לוקחת מושא.
την Δευτέρα -> τη Δευτέρα — δ אינה ברשימת השמירה, ולכן ה--ν נעלמת.
τη Τρίτη -> την Τρίτη — τ ברשימת השמירה, ולכן ה--ν נשארת.
τη ώρα -> την ώρα — לפני כל תנועה ה--ν נשארת תמיד.
Αγοράζω ένα καφέ. -> Αγοράζω έναν καφέ. — האקוזטיב ממין זכר הוא έναν; ένα כאן היה הופך אותו לסתמי.
Δε μπορώ σήμερα. -> Δεν μπορώ σήμερα. — μπ שומר על ה--ν.
Μη ανησυχείς! -> Μην ανησυχείς! — תנועה שבאה אחריה שומרת על ה--ν.
Στη Ελλάδα. -> Στην Ελλάδα. — στη(ν) הוא σε + τη(ν) והולך לפי אותו הכלל.

טיפים

קראו את התווית, לא את המיקום. ο/η/οι/τα במקומות הנומינטיב, τον/τη/τους/τις באקוזטיב — ברגע שאתם רואים τον, אתם יודעים שהמילה הזו אינה הנושא, לא משנה איפה היא יושבת.
למדו כל שם עצם חדש יחד עם התווית שלו (ο δρόμος, η πόρτα, το τραπέζι). התווית היא מה שבאמת תצטרכו לשנות, ובה חי כלל ה--ν.
עוגן זיכרון לרשימת השמירה: אלה העיצורים העוצרים והצרורים — κ, π, τ, הצירופים שלהם ξ (= κ+σ) ו-ψ (= π+σ), והדיגרפים μπ, ντ, γκ, τσ, τζ. כל מה שאפשר לזמזם או ללחוש (β, γ, δ, ζ, θ, λ, μ, ν, ρ, σ, φ, χ) לא מקבל -ν.
ימות השבוע הם תרגול יומיומי חינם: τη Δευτέρα, την Τρίτη, την Τετάρτη, την Πέμπτη, την Παρασκευή, το Σάββατο, την Κυριακή.
אל תחפשו מילת יחס בביטויי זמן — “on Monday” הוא פשוט τη Δευτέρα, אקוזטיב חשוף.
תגידו את זה בקול לפני שאתם כותבים. אם ה--ν הופכת את ה-κ, π, τ שבאים אחריה לצליל γκ, μπ, ντ (την Τρίτη, δεν πάω), היא שייכת שם; אם המילים נשמעות ברצף חלק (τη θάλασσα, δε φεύγω), היא לא.
אל תדאגו לגבי τον ו-έναν ממין זכר: כתבו אותם עם -ν בכל פעם, בלי יוצא מן הכלל. תראו גם את δεν ו-την כתובים עם -ν בכל מקום בטקסטים לא רשמיים ובאינטרנט — זהו נוהג מקובל, אבל הכלל שלמעלה הוא מה שמצופה בכתיבה מוקפדת.