בקצרה

ביוונית יש שתי מילות שלילה, וכל אחת ממלאת תפקיד שונה. כדי לומר שמשפט שלם אינו נכון, יש לשים את δεν ישר לפני הפועל: δεν είμαι, δεν έχω, δεν μιλάω, δεν καταλαβαίνω. כדי לענות “לא”, או כדי לשלול מילה בודדת ולא את המשפט כולו, יש להשתמש ב-όχι: Όχι, δεν είμαι εδώ. Όχι εγώ. Όχι σήμερα.

החדשות הטובות לדובר אנגלית הן שהשלילה היוונית אינה זקוקה לפועל עזר. באנגלית חובה להוסיף את do ברגע שמשללים (I speak → I do not speak); ביוונית פשוט מכניסים את δεν לפני הפועל הקיים. אין ליוונית מקבילה ל-do בכלל, ולכן צורה כמו δεν κάνω μιλάω אינה טעות סגנונית — היא כלל אינה משפט.

קיימת מילת שלילה שלישית, μη(ν), אך היא אינה שייכת לשיעור הזה: זוהי מילת השלילה המשמשת בפסוקיות να ובציווי (να μην πας, μην ανησυχείς). משפטי חיווי רגילים בהווה נוקטים δεν, ורק δεν.

הכלל

1. δεν שוללת את המשפט, ועומדת ישר לפני הפועל.

הסדר קבוע: δεν + פועל. אסור לדחוס ביניהם נושא, תואר פועל, שם עצם כמושא או פועל עזר. כל מה שהמשפט מכיל מעבר לכך בא או לפני δεν או אחרי הפועל.

• Εγώ δεν καταλαβαίνω. / Δεν καταλαβαίνω εγώ.
• Σήμερα δεν δουλεύω. / Δεν δουλεύω σήμερα.

2. δεν לעולם אינה עונה על שאלה בפני עצמה.

δεν מודבק לפועל; הוא אינו יכול לעמוד בפני עצמו כפי שהמילה האנגלית not עומדת ב”Not me” או “Certainly not”. מילת השלילה העצמאית היא όχι. הצמד שיש ללמוד הוא ναι / όχι.

3. όχι שוללת רכיב יחיד, לא את המשפט.

יש לשים את όχι ישר לפני המילה או הצירוף שאותם שוללים — כינוי גוף, מילת זמן, מילת מקום, או צירוף שמני שלם. הפועל נשאר ללא שינוי:

• Όχι εγώ. — לא אני.
• Όχι σήμερα. — לא היום.
• Όχι εδώ, εκεί. — לא כאן, שם.

4. השתיים משתלבות בתשובה הטבעית.

שאלות ביוונית מסומנות בדרך כלל באינטונציה בלבד, בלי שינוי בסדר המילים: Είσαι Έλληνας; התשובה המלאה מציבה את שתי מילות השלילה כל אחת בתפקידה — όχι עונה על השאלה, δεν שוללת את הפועל: Όχι, δεν είμαι.

5. δε או δεν?

תיתקלו בשני האיותים, δεν ו-δε. זו אותה המילה: ה--ν הסופית נשמרת או נשמטת בהתאם לצליל הבא אחריה, לפי כלל ה--ν הסופית הכללי של היוונית, שהשיעור הבא יציג. עד אז, יש לכתוב δεν בכל מקום — זה תמיד קביל ולעולם לא שגוי.

צורות ותבניות

זמן ההווה של ארבעת הפעלים של השיעור הזה — שני הפעלים הבסיסיים משיעור 4 (είμαι, έχω), פועל אחד מקבוצת הנטייה הראשונה (καταλαβαίνω), ופועל אחד מקבוצת הנטייה השנייה (μιλάω).

צורת השלילה היא אותה הטבלה בדיוק, עם δεν לפניה. שום דבר אחר לא משתנה: אף סיומת לא זזה, אף הטעמה לא זזה, ואין פועל עזר שמופיע.

תשובות קצרות לשאלת אינטונציה:

ושתי מילות השלילה זו לצד זו:

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Όχι μιλάω ελληνικά. -> Δεν μιλάω ελληνικά. — όχι לעולם לא שוללת פועל; פועל נשלל רק על ידי δεν.
• Είσαι Έλληνας; — Δεν. -> Είσαι Έλληνας; — Όχι. (או Όχι, δεν είμαι.) — δεν אינה יכולה לעמוד לבד; מילת התשובה היא όχι.
• Δεν κάνω μιλάω ελληνικά. -> Δεν μιλάω ελληνικά. — ליוונית אין פועל עזר do; δεν מתחברת ישירות לפועל שכבר יש לכם.
• Καταλαβαίνω δεν. / Είμαι δεν εδώ. -> Δεν καταλαβαίνω. / Δεν είμαι εδώ. — מילת השלילה באה לפני הפועל, לעולם לא אחריו.
• Δεν εγώ καταλαβαίνω. -> Εγώ δεν καταλαβαίνω. — שום דבר לא מפריד בין δεν לפועל שלה; הנושא בא לפני δεν או אחרי הפועל.
• Δεν σήμερα, αύριο. -> Όχι σήμερα, αύριο. — כששוללים מילה בודדת ואין פועל לשלול, יש להשתמש ב-όχι.
• Ναι, δεν είμαι. -> Όχι, δεν είμαι. — משפט שלילי נפתח ב-όχι; ναι ו-δεν אינם מצטרפים יחד.

טיפים

• אפשר לחשוב על δεν כתחילית על הפועל ולא כמילה נפרדת: δενείμαι, δενέχω (זו רק תמונה מנטלית — בכתיב הן נשארות שתי מילים: δεν είμαι, δεν έχω). הדבקה מנטלית זו מונעת מכם לתחוב משהו ברווח שביניהן.
• אנגלית מחייבת אתכם להוסיף do לפני not; יוונית לא מחייבת אתכם להוסיף שום דבר. אם במשפט היווני שלכם צמח פועל נוסף, יש למחוק אותו.
• όχι היא מה שאומרים עם הראש, δεν היא מה שאומרים עם הפועל. תשובה מלאה זקוקה בדרך כלל לשתיהן: Όχι, δεν έχω.
• όχι יכולה לעמוד גם לפני צירוף שמני, תואר פועל או כינוי גוף, וכך היוונית מבטאת ניגוד: καφέ, όχι τσάι.
• כתבו δεν עד שתלמדו את כלל ה--ν הסופית; δε היא אותה המילה כשה--ν מושמטת לפני צלילים מסוימים, ואינכם מפסידים דבר אם עדיין לא משתמשים בה.
• בהמשך תראו שני דברים שכן מתחבים בין δεν לפועל: מילית העתיד θα, כמו ב-δεν θα έρθω, וכינויי הגוף החלשים (הבלתי מוטעמים), כמו ב-δεν το ξέρω (שניהם יחד: δεν θα το ξέρω). כל השאר נשאר בחוץ.
• כשתיתקלו בפסוקיות να ובציווי, מילת השלילה מתחלפת ל-μη(ν) — να μην αργήσεις, μην ξεχάσεις. שמרו על δεν למשפטי חיווי פשוטים.