הווה ושתי קבוצות הנטייה
A1 Ενεστώτας: α΄ και β΄ συζυγία 6 / 66
בקצרה
פעלים ביוונית מתחלקים לשתי קבוצות, וצורת המילון (גוף ראשון יחיד, לא שם פועל — ליוונית אין כזה) אומרת לכם לאיזו. אם ההטעמה יושבת לפני ההברה האחרונה, הפועל הוא α΄ συζυγία: γράφω, γράφεις, γράφει, γράφουμε, γράφετε, γράφουν. אם ההטעמה יושבת על ההברה האחרונה, הוא β΄ συζυγία, שמגיע בשני טעמים: αγαπάω/αγαπώ ו-μπορώ. למדו את שש הסיומות של כל קבוצה ותוכלו להריץ כמעט כל פועל יווני בהווה. אותה צורה בדיוק מכסה גם “I write” וגם “I am writing” באנגלית.
הכלל
שתי קבוצות נטייה, נבדלות לפי ההטעמה. כל פועל בהווה בשיעור הזה מסתיים ב--ω בגוף ראשון יחיד. מה שמשתנה הוא איפה המילה מוטעמת ומה בא אחריה:
- α΄ συζυγία — הגזע נושא את ההטעמה, והיא לעולם לא זזה: γρά-φω, γρά-φεις, γρά-φου-με. הסיומות עצמן לא מוטעמות: -ω, -εις, -ει, -ουμε, -ετε, -ουν(ε).
- β΄ συζυγία — הסיומת נושאת את ההטעמה בכל ששת הגופים: α-γα-πώ, μπο-ρείς, μπο-ρού-με. בתוך β΄ יש שתי קבוצות משנה, שנקראות באופן מסורתי β1 (סוג -άω: αγαπάω, μιλάω, ρωτάω) ו-β2 (סוג -ώ: μπορώ, οδηγώ, ευχαριστώ).
שום דבר במשמעות של פועל לא מנבא את הקבוצה שלו; לומדים את הקבוצה יחד עם המילה. זו הסיבה שרשימות אוצר מילים תמיד נותנות את גוף ראשון יחיד.
ל-β1 יש שתי מערכות צורות מקבילות. המערכת הארוכה, ה”לא-מכווצת” (αγαπάω, αγαπάει, αγαπάνε) היא הנורמה היומיומית בדיבור; המערכת המכווצת (αγαπώ, αγαπά, αγαπούν) רשמית יותר ונפוצה יותר בכתיבה. שתיהן תקניות. שימו לב שגוף שני יחיד αγαπάς וגוף שני רבים αγαπάτε זהים בשתי המערכות.
הווה אחד, שלושה תפקידים. ליוונית אין זמן מתמשך (פרוגרסיבי) נפרד, כך ש-γράφω הוא גם “I write” וגם “I am writing”. אותה צורה מבטאת:
- הרגל או אמת כללית: Διαβάζω εφημερίδα κάθε πρωί.
- משהו שקורה ממש עכשיו: Τι κάνεις; - Ακούω μουσική.
- עתיד קבוע ומתוכנן: Αύριο φεύγω για την Αθήνα.
מכיוון שהסיומת כבר מסמנת את הגוף, כינוי הגוף הנושא בדרך כלל מושמט; מוסיפים אותו רק לניגוד או להדגשה (ראו שיעור 5).
ארבעה פעלים נפוצים מאוד — πάω, λέω, τρώω, ακούω — נראים כמו פעלי α΄ בגוף ראשון ושלישי יחיד אבל מתכווצים בכל מקום אחר (πας, πάμε, λέτε, τρώνε). התייחסו אליהם כגוש שנון בעל פה.
צורות ותבניות
α΄ συζυγία — מוטעם בגזע
| גוף | γράφω “לכתוב” | μένω “לגור, להישאר” | διαβάζω “לקרוא” |
|---|---|---|---|
| 1, יחיד | γράφω | μένω | διαβάζω |
| 2, יחיד | γράφεις | μένεις | διαβάζεις |
| 3, יחיד | γράφει | μένει | διαβάζει |
| 1, רבים | γράφουμε | μένουμε | διαβάζουμε |
| 2, רבים | γράφετε | μένετε | διαβάζετε |
| 3, רבים | γράφουν(ε) | μένουν(ε) | διαβάζουν(ε) |
אותן שש הסיומות מפעילות את δουλεύω, θέλω, ξέρω, αρχίζω, ανοίγω ועוד מאות. ההטעמה נשארת על אותה הברה של הגזע לאורך כל הדרך: ξέρω, ξέρεις, ξέρουμε.
β1 — סוג -άω, מוטעם בסיומת
| גוף | μιλάω “לדבר” | ρωτάω “לשאול” | αγαπάω (מלא) | αγαπώ (מכווץ) |
|---|---|---|---|---|
| 1, יחיד | μιλάω | ρωτάω | αγαπάω | αγαπώ |
| 2, יחיד | μιλάς | ρωτάς | αγαπάς | αγαπάς |
| 3, יחיד | μιλάει | ρωτάει | αγαπάει | αγαπά |
| 1, רבים | μιλάμε | ρωτάμε | αγαπάμε | αγαπούμε |
| 2, רבים | μιλάτε | ρωτάτε | αγαπάτε | αγαπάτε |
| 3, רבים | μιλάνε | ρωτάνε | αγαπάνε | αγαπούν(ε) |
β2 — סוג -ώ, מוטעם בסיומת
| גוף | μπορώ “יכול” | οδηγώ “לנהוג” | ευχαριστώ “להודות” |
|---|---|---|---|
| 1, יחיד | μπορώ | οδηγώ | ευχαριστώ |
| 2, יחיד | μπορείς | οδηγείς | ευχαριστείς |
| 3, יחיד | μπορεί | οδηγεί | ευχαριστεί |
| 1, רבים | μπορούμε | οδηγούμε | ευχαριστούμε |
| 2, רבים | μπορείτε | οδηγείτε | ευχαριστείτε |
| 3, רבים | μπορούν(ε) | οδηγούν(ε) | ευχαριστούν(ε) |
שלוש מערכות הסיומות זו לצד זו
| גוף | α΄ (γράφω) | β1 (αγαπάω / αγαπώ) | β2 (μπορώ) |
|---|---|---|---|
| 1, יחיד | -ω | -άω / -ώ | -ώ |
| 2, יחיד | -εις | -άς | -είς |
| 3, יחיד | -ει | -άει / -ά | -εί |
| 1, רבים | -ουμε | -άμε / -ούμε | -ούμε |
| 2, רבים | -ετε | -άτε | -είτε |
| 3, רבים | -ουν(ε) | -άνε / -ούν(ε) | -ούν(ε) |
β1 המכווץ שואל שתי סיומות מ-β2, -ούμε ו--ούν(ε); כל השאר שומר על ההפרדה בין הקבוצות.
ארבעה פעלים חריגים נפוצים
| גוף | πάω “ללכת” | λέω “לומר” | τρώω “לאכול” | ακούω “לשמוע, להקשיב” |
|---|---|---|---|---|
| 1, יחיד | πάω | λέω | τρώω | ακούω |
| 2, יחיד | πας | λες | τρως | ακούς |
| 3, יחיד | πάει | λέει | τρώει | ακούει |
| 1, רבים | πάμε | λέμε | τρώμε | ακούμε |
| 2, רבים | πάτε | λέτε | τρώτε | ακούτε |
| 3, רבים | πάνε | λένε | τρώνε | ακούν(ε) |
πας, λες ו-τρως הן הברה אחת, ולכן הן לא מקבלות שום הטעמה.
דוגמאות
| Ελληνικά | עברית |
|---|---|
| Γράφω ένα γράμμα στη γιαγιά μου. | אני כותב מכתב לסבתא שלי. |
| Πού μένεις; | איפה אתה גר? |
| Μένουμε σε ένα μικρό διαμέρισμα. | אנחנו גרים בדירה קטנה. |
| Ο αδελφός μου δουλεύει σε ένα καφέ κοντά στο λιμάνι. | אחי עובד בבית קפה ליד הנמל. |
| Θέλετε καφέ ή τσάι; | תרצו קפה או תה? |
| Ξέρεις πού είναι το φαρμακείο; | אתה יודע איפה בית המרקחת? |
| Διαβάζουν εφημερίδα κάθε πρωί. | הם קוראים עיתון כל בוקר. |
| Ο δάσκαλός μου μιλάει τρεις γλώσσες. | המורה שלי מדבר שלוש שפות. |
| Μιλάμε ελληνικά στο μάθημα. | אנחנו מדברים יוונית בשיעור. |
| Η Άννα ρωτάει τον δάσκαλο. | אנה שואלת את המורה. |
| Σήμερα μπορώ, αύριο δουλεύω. | היום אני יכול, מחר אני עובד. |
| Σας ευχαριστώ πολύ. | תודה רבה. |
| Το μάθημά μας αρχίζει στις οκτώ. | השיעור שלנו מתחיל בשמונה. |
| Κάθε Σάββατο τρώμε έξω και μετά πάμε στη θάλασσα. | בכל שבת אנחנו אוכלים בחוץ ואז הולכים לים. |
| Αύριο φεύγω για την Αθήνα. | מחר אני נוסע לאתונה. |
טעויות נפוצות
- μιλάεις -> μιλάς — פעלי β1 לעולם לא מקבלים את סיומת α΄ -εις; גוף שני יחיד הוא פשוט -άς.
- μιλάουμε -> μιλάμε — גוף ראשון רבים של β1 הוא -άμε (או במכווץ -ούμε), לא סיומת α΄ -ουμε שהודבקה ל--α-.
- μποράμε -> μπορούμε — μπορώ הוא β2, אז הרבים שלו הוא -ούμε, -είτε, -ούν; ה--α- של β1 שייך לסוג פועל אחר.
- οδηγάς -> οδηγείς — גם οδηγώ הוא β2; רק הערך במילון אומר לכם אם פועל מוטעם ב--ώ הולך לפי αγαπάω או μπορώ.
- αγαπείς -> αγαπάς — β1 שומר על ה--α- שלו בכל גוף, ולכן הוא לעולם לא שואל את התנועה β2.
- ξερώ, γραφούμε -> ξέρω, γράφουμε — הזזת ההטעמה לסיומת הופכת פועל α΄ למשהו שלא קיים; הגזע שומר על ההטעמה בכל ששת הגופים.
- γραφω, μενουμε -> γράφω, μένουμε — מילה של שתי הברות או יותר חייבת לשאת הטעמה; השמטתה היא טעות כתיב, לא אפשרות לא-רשמית.
- είμαι γράφω -> γράφω — אין תבנית מסוג “to be + -ing”; צורת ההווה היחידה כבר אומרת “I am writing”.
- αυτοί γράφει -> αυτοί γράφουν — הסיומת חייבת להתאים לנושא, ונושא ברבים לעולם לא יכול לקבל סיומת יחיד.
טיפים
- למדו כל פועל בצורת גוף ראשון יחיד שלו. המילה הבודדת הזאת מקודדת את הנטייה כולה: γράφω (α΄), αγαπάω/αγαπώ (β1), μπορώ (β2).
- השתמשו באוזן שלכם להטעמה: הברה סופית לא מוטעמת בצורת המילון אומרת α΄, הברה סופית מוטעמת אומרת β΄. אז נשארת רק הבחירה בין β1 ל-β2 לשינון.
- עבור β1, בחרו רישום והישארו עקביים בתוך משפט: המערכת הארוכה (μιλάω, μιλάει, μιλάνε) נשמעת שיחתית, המערכת המכווצת (μιλώ, μιλά, μιλούν) נשמעת רשמית יותר.
- ה--ε הנוסף בגוף שלישי רבים (γράφουνε, μπορούνε, αγαπούνε) הוא רשות ומדובר; הוא לא משנה כלום חוץ מהגוון.
- מכיוון שהסיומת מראה את הגוף, השמיטו את הכינוי כברירת מחדל — εγώ, εσύ והשאר הם לניגוד.
- גוף שני רבים ממלא תפקיד כפול: רבים אמיתי “אתם כולכם” והיחיד המנומס εσείς (Μιλάτε αγγλικά; לזר).
- אל תנסו לבנות עתיד או “I have written” מהצורות של השיעור הזה: העתיד שם את המילית θα לפני הפועל, הפרפקט משתמש ב-έχω ובלי θα בכלל, ושניהם שייכים לשיעורים מאוחרים יותר, יחד עם הגזע השני של הפועל שהם נשענים עליו.