כינויי גוף נושא והשמטתם
A1 Προσωπικές αντωνυμίες στην ονομαστική και παράλειψη του υποκειμένου 5 / 66
בקצרה
סיומות הפועל ביוונית כבר אומרות מי מבצע את הפעולה, כך שכינוי הגוף הנושא בדרך כלל מושמט. Μένω στην Αθήνα היא הדרך היומיומית לומר “אני גר באתונה” — הסיומת -ω היא ה”אני”. מוסיפים את εγώ, εσύ, αυτός רק כשרוצים להצביע על האדם: לניגוד, להדגשה, בתשובות של מילה אחת, ואחרי και או ούτε. כינוי לפני כל פועל, בסגנון האנגלית, נשמע תקיף ולא טבעי.
הכלל
יוונית היא שפה משמיטת-נושא (pro-drop, null-subject). כל אחת משש סיומות הגוף מובחנת מספיק כך שהכינוי לא מוסיף שום מידע, ולכן במשפט הבלתי-מסומן אין בכלל כינוי גוף נושא:
- Είμαι Ρώσος. — “אני רוסי.”
- Έχεις χρόνο; — “יש לך זמן?”
- Είναι Έλληνας. — “הוא יווני.”
מכיוון שהכינוי לא נחוץ, השימוש בו הופך לאיתות. היוונית שומרת את כינוי הנומינטיב למצבים האלה:
- ניגוד — שני נושאים מוצבים זה מול זה: Εγώ μένω εδώ, εσύ πού μένεις;
- הדגשה / התעקשות — נושא אחד מובלט: Εγώ το είπα, όχι αυτός.
- תשובות של מילה אחת, שבהן אין פועל שנושא את הסיומת: Ποιος θέλει καφέ; — Εγώ.
- אחרי και ו-ούτε, שבהם הכינוי הוא כל התשובה: Κι εγώ. / Ούτε εμείς.
- הבהרת גוף שלישי — είναι זהה ל”הוא”, “היא”, “זה” ו”הם”, כך ש-αυτός, αυτή, αυτοί, αυτές נכנסים לפעולה כשההקשר לא מבהיר את זה: Αυτή είναι δασκάλα, αυτός είναι γιατρός.
שתי נקודות נוספות חשובות כבר מההתחלה. ראשית, רק הצורות בנומינטיב בטבלה שלמטה יכולות להיות נושא: εμένα, εσένα, αυτόν הן אקוזטיב ולעולם לא יכולות לבוא במקום “אני”, “אתה”, “הוא”. שנית, ליוונית אין נושא ריק: ל-”it” האנגלי ב-”it is raining”, “it is cold”, “it is late” אין בכלל מקבילה — Βρέχει. Κάνει κρύο. Είναι αργά. הוספת αυτό שם שגויה.
צורות ותבניות
צורות הנומינטיב (נושא) של כינוי הגוף. גוף שלישי מבדיל מין בשני המספרים.
| גוף | יחיד | תרגום | רבים | תרגום |
|---|---|---|---|---|
| ראשון | εγώ | אני | εμείς | אנחנו |
| שני | εσύ | אתה / את (אדם אחד, לא רשמי) | εσείς | אתם (יותר מאחד, או פנייה מנומסת) |
| שלישי, זכר | αυτός | הוא | αυτοί | הם (זכר) |
| שלישי, נקבה | αυτή | היא | αυτές | הן (נקבה) |
| שלישי, סתמי | αυτό | זה | αυτά | הם (סתמי) |
השוו לנטייה המלאה של פועל: הסיומת לבדה מזהה את הגוף, ולכן עמודת הכינוי היא רשות בדיבור האמיתי.
| גוף | είμαι “להיות” | μένω “לגור, להישאר” | עם הכינוי (מסומן) |
|---|---|---|---|
| 1, יחיד | είμαι | μένω | εγώ μένω |
| 2, יחיד | είσαι | μένεις | εσύ μένεις |
| 3, יחיד | είναι | μένει | αυτός / αυτή / αυτό μένει |
| 1, רבים | είμαστε | μένουμε | εμείς μένουμε |
| 2, רבים | είστε | μένετε | εσείς μένετε |
| 3, רבים | είναι | μένουν | αυτοί / αυτές / αυτά μένουν |
שימו לב לשני התאים שבהם הסיומת לא ייחודית: είναι מכסה גם גוף שלישי יחיד וגם גוף שלישי רבים. זה בדיוק המקום שבו כינוי הכי הרבה מרוויח את מקומו.
נומינטיב מול הצורות האחרות — רק העמודה הראשונה יכולה להיות נושא:
| Ονομαστική (נושא) | Αιτιατική, δυνατός τύπος (אחרי מילות יחס, מושא מודגש) | Αιτιατική, αδύνατος τύπος (מושא חלש) |
|---|---|---|
| εγώ | εμένα | με |
| εσύ | εσένα | σε |
| αυτός / αυτή / αυτό | αυτόν / αυτήν / αυτό | τον / την / το |
| εμείς | εμάς | μας |
| εσείς | εσάς | σας |
| αυτοί / αυτές / αυτά | αυτούς / αυτές / αυτά | τους / τις / τα |
עמודות המושא נמצאות כאן רק כדי שלא תתבלבלו בינן לבין הנושא; הן נלמדות בשיעור 10.
דוגמאות
| Ελληνικά | עברית |
|---|---|
| Μένω στην Αθήνα. | אני גר באתונה. |
| Είναι Έλληνας. | הוא יווני. |
| Εγώ μένω εδώ, εσύ πού μένεις; | אני גר כאן — איפה אתה גר? |
| Εγώ δουλεύω το πρωί, αυτή δουλεύει το βράδυ. | אני עובד בבוקר, היא עובדת בערב. |
| Ποιος θέλει καφέ; - Εγώ. | מי רוצה קפה? — אני. |
| Θέλω παγωτό. - Κι εγώ! | אני רוצה גלידה. — גם אני! |
| Δεν καταλαβαίνουμε. - Ούτε εμείς. | אנחנו לא מבינים. — גם אנחנו לא. |
| Αυτή είναι δασκάλα, αυτός είναι γιατρός. | היא מורה, הוא רופא. |
| Εμείς πληρώνουμε σήμερα, όχι εσείς. | אנחנו משלמים היום, לא אתם. |
| Πώς σε λένε; - Με λένε Άννα. | מה השם שלך? — קוראים לי Άννα. |
| Βρέχει και κάνει κρύο. | יורד גשם וקר. |
| Είναι αργά, πάμε σπίτι. | מאוחר, בואו נלך הביתה. |
טעויות נפוצות
- Εγώ είμαι από την Ελλάδα και εγώ μένω στη Θεσσαλονίκη. -> Είμαι από την Ελλάδα και μένω στη Θεσσαλονίκη. — כינוי אחד בכל פסוקית, בסגנון האנגלית, הוא הסימן המסגיר הנפוץ ביותר; השמיטו אותו אלא אם יש ניגוד.
- Εμένα μένω στην Πάτρα. -> Μένω στην Πάτρα. (בהדגשה: Εγώ μένω στην Πάτρα.) — εμένα הוא אקוזטיב ולעולם לא יכול להיות הנושא.
- Εσένα τι κάνεις; -> Εσύ τι κάνεις; — אותה טעות בגוף שני: נושא εσύ, מושא εσένα.
- Αυτό βρέχει. -> Βρέχει. — ליוונית אין “it” ריק; פעלי מזג אוויר וזמן עומדים לבדם.
- Αυτό είναι αργά. -> Είναι αργά. — כך גם עבור “it is late”, “it is cold”, “it is difficult”.
- Ποιος θέλει τσάι; - Με. -> Ποιος θέλει τσάι; - Εγώ. — תשובה של מילה אחת היא נושא, ולכן היא בנומינטיב.
- Και εγώ θέλω. (כתשובה חשופה) -> Κι εγώ. — לפני תנועה και הופכת בדרך כלל ל-κι, והתשובה הקצרה לא זקוקה לפועל.
- Αυτός γάτα είναι μαύρη. -> Η γάτα είναι μαύρη. — αυτός אינה תווית; אל תשתמשו בה כדי לתרגם את ה-”it/the” האנגלי של דבר.
טיפים
- שאלו את עצמכם לפני שאתם כותבים כינוי: האם אני מציב את האדם הזה מול מישהו אחר? אם לא, מחקו אותו. המשפט היווני כברירת מחדל מתחיל בפועל.
- הסיומת היא הכינוי. כשלומדים פועל חדש, לומדים את שש הסיומות, לא את שישה הזוגות של כינוי ועוד פועל.
- είναι היא הצורה היחידה שבאמת דו-משמעית (גוף שלישי יחיד וגוף שלישי רבים, בכל שלושת המינים). אם השומע שלכם לא יכול לדעת למי אתם מתכוונים, הוסיפו αυτός, αυτή, αυτοί, αυτές.
- שימו לב להטעמות: εγώ, εσύ, εμείς, εσείς וכל צורה של αυτός — αυτή, αυτό, αυτοί, αυτές, αυτά — מוטעמות בהברה האחרונה, בלי יוצא מן הכלל. מה שדורש תשומת לב הוא התנועה הסופית, לא מקום ההטעמה: αυτό היא “זה”, αυτά היא “הם (סתמי)”.
- זוגות ניגוד הם הבית הטבעי של הכינויים האלה, אז תרגלו אותם בזוגות: εγώ … εσύ …, εμείς … εσείς …, αυτός … αυτή ….
- זכרו שמשפט שאלה יווני מסתיים במה שנראה כמו נקודה-פסיק — Εσύ πού μένεις; — וש-πού “איפה” שומרת על ההטעמה שלה כדי להבדיל אותה מכינוי הזיקה που.
- אל תתרגמו את ה-”it” האנגלי של “it is raining” או “it is nice here”. אין לזה מילה ביוונית, והכנסת αυτό משנה את המשמעות ל”הדבר הזה”.