מין השם, סיומות ורבים של שמות עצם

A1 Γένος, καταλήξεις και πληθυντικός των ουσιαστικών 2 / 66

בקצרה

כל שם עצם ביוונית שייך לאחד משלושה מינים — זכר, נקבה או סתמי — וכמעט תמיד אפשר לקרוא את המין ישירות מסיומת צורת המילון: -ος, -ας, -ης הן זכר, -α, -η הן נקבה, -ο, -ι, -μα הן סתמי. הסיומת גם אומרת איך בונים את הרבים, כך ששתי העובדות נלמדות יחד: ο δρόμος -> οι δρόμοι, η ώρα -> οι ώρες, το βιβλίο -> τα βιβλία. למדו כל שם עצם עם התווית שלו — לא δρόμος אלא ο δρόμος — וכך למדתם את מינו בחינם.

הכלל

האנגלית מסמנת מספר על שם העצם (book -> books) ותו לא. היוונית מסמנת מין ומספר על שם העצם וגם על התווית, ובהמשך על כל שם תואר שמתלווה אליו, כך שהמין אינו תווית קישוט: הוא קובע אילו מילים במשפט משנות צורה.

שלושה דברים נגזרים מהסיומת:

  1. התווית. זכר ο, נקבה η, סתמי το ביחיד; οι הן לזכר והן לנקבה ברבים, τα לסתמי.
  2. הרבים של שם העצם. לכל סיומת יש סיומת רבים אחת: -ος -> -οι, -ας/-ης -> -ες, -α/-η -> -ες, -ο -> -α, -ι -> -ια, -μα -> -ματα.
  3. האקוזטיב יחיד של שמות עצם זכר. שמות עצם זכר מסתיימים ב--ς בנומינטיב יחיד, ומאבדים את ה--ς הזאת כשהם המושא: ο δρόμος -> τον δρόμο. שמות עצם נקבה וסתמי שומרים על אותה צורה בשתי היחסות.

המין הוא דקדוקי, לא ביולוגי. זוהי תכונה של המילה, לא של הדבר שהמילה מסמנת. באופן הכי בולט, το παιδί “ילד”, το κορίτσι “ילדה” ו-το αγόρι “נער” הם כולם סתמי, כי -ι היא סיומת סתמית — היוונית מתארת את צורת המילה, לא את בן האדם. באותו האופן η θάλασσα “ים” ו-ο ήλιος “שמש” הם נקבה וזכר בלי שום דבר נשי או גברי מעורב. אצל בני אדם הסיומת והמין הטבעי בדרך כלל מתאימים ממילא (ο άντρας, η γυναίκα), אבל כשהם מתנגשים הסיומת עדיין מנצחת — המילים בצורת הקטנה לאנשים צעירים נשארות סתמי.

משפחה קטנה אחת ראויה לציון כבר עכשיו: שמות שפות הם רבים סתמי — τα ελληνικά, τα αγγλικά, τα γαλλικά, τα ισπανικά. הן מתנהגות כמו רבים סתמי רגיל (τα ελληνικά είναι ωραία), ואחרי פועל של דיבור הן בדרך כלל מופיעות בלי שום תווית: μιλάω ελληνικά.

השיעור הזה נשאר בתוך הנומינטיב והאקוזטיב, שתי היחסות שכבר הכרתם. הגניטיב, הנטייה המלאה בארבע יחסות של כל מחלקה, ההטעמה שזזה במילים ארוכות יותר, ושמות העצם שמוסיפים הברה ברבים — כל אלה עניינם של שיעורים 27 עד 31.

צורות ותבניות

טבלת המין לפי הסיומת. נומינטיב ואקוזטיב, יחיד ורבים.

מחלקהנומינטיב, יחידאקוזטיב, יחידנומינטיב, רביםאקוזטיב, רבים
זכר -οςο δρόμοςτον δρόμοοι δρόμοιτους δρόμους
זכר -αςο άντραςτον άντραοι άντρεςτους άντρες
זכר -ηςο μαθητήςτον μαθητήοι μαθητέςτους μαθητές
נקבה -αη ώρατην ώραοι ώρεςτις ώρες
נקבה -ηη αδελφήτην αδελφήοι αδελφέςτις αδελφές
סתמי -οτο βιβλίοτο βιβλίοτα βιβλίατα βιβλία
סתמי -ιτο παιδίτο παιδίτα παιδιάτα παιδιά
סתמי -ματο μάθηματο μάθηματα μαθήματατα μαθήματα

אותו מידע כסיומות חשופות. זהו החלק שיש לשנן.

מיןסיומת יחידסיומת רביםתווית יחידתווית רבים
זכר-ος-οιοοι
זכר-ας-εςοοι
זכר-ης-εςοοι
נקבה-α-εςηοι
נקבה-η-εςηοι
סתמי-ο-ατοτα
סתמי-ι-ιατοτα
סתמי-μα-ματατοτα

עוד שמות עצם בכל מחלקה, כדי שהתבנית תהיה תבנית ולא שלוש מילים שננוניות:

מחלקהיחידרבים
זכר -οςο φίλος, ο ουρανός, ο κόσμοςοι φίλοι, οι ουρανοί, οι κόσμοι
זכר -αςο πατέρας, ο μήνας, ο χάρτης*οι πατέρες, οι μήνες, οι χάρτες
זכר -ηςο ναύτης, ο εργάτης, ο πολίτηςοι ναύτες, οι εργάτες, οι πολίτες
נקבה -αη μέρα, η γλώσσα, η καρδιάοι μέρες, οι γλώσσες, οι καρδιές
נקבה -ηη νίκη, η αγάπη, η ζωήοι νίκες, οι αγάπες, οι ζωές
סתמי -οτο δέντρο, το πρόσωπο, το νερότα δέντρα, τα πρόσωπα, τα νερά
סתמי -ιτο σπίτι, το τραπέζι, το κλειδίτα σπίτια, τα τραπέζια, τα κλειδιά
סתמי -ματο όνομα, το γράμμα, το πρόβληματα ονόματα, τα γράμματα, τα προβλήματα

*ο χάρτης שייך למחלקה -ης; הוא מופיע כאן רק כדי להראות ש--ας ו--ης חולקים את סיומת הרבים -ες.

הסתמי -ι והרבים המוטעם. סיומת הרבים היא -ια. כשההטעמה ביחיד היא על ה--ί הסופית, הרבים שומר על ההטעמה בסיומת ונכתב -ιά:

יחידרבים
το σπίτιτα σπίτια
το κορίτσιτα κορίτσια
το αγόριτα αγόρια
το παιδίτα παιδιά
το ψωμίτα ψωμιά
το κλειδίτα κλειδιά

הסתמי -μα: הרבים מוסיף -τ-. הגזע האמיתי מסתיים ב--ματ-, וכל צורת רבים מראה זאת:

יחידרבים
το μάθηματα μαθήματα
το όνοματα ονόματα
το γράμματα γράμματα
το χρώματα χρώματα
το πρόβληματα προβλήματα

שפות, כרבים סתמי: τα ελληνικά, τα αγγλικά, τα γαλλικά, τα γερμανικά, τα ισπανικά, τα ιταλικά, τα ρωσικά.

דוגמאות

Ελληνικάעברית
Ο δρόμος είναι μεγάλος, αλλά οι δρόμοι εδώ είναι στενοί.הרחוב גדול, אבל הרחובות כאן צרים.
Ο άντρας περιμένει έξω· οι άντρες μιλάνε.האיש מחכה בחוץ; האנשים מדברים.
Ο μαθητής γράφει και οι μαθητές διαβάζουν.התלמיד כותב והתלמידים קוראים.
Τι ώρα είναι;מה השעה?
Οι ώρες περνάνε γρήγορα.השעות עוברות מהר.
Η αδελφή μου μένει στην Αθήνα.אחותי גרה באתונה.
Τα βιβλία είναι πάνω στο τραπέζι.הספרים על השולחן.
Το παιδί κοιμάται, αλλά τα παιδιά παίζουν στο πάρκο.הילד ישן, אבל הילדים משחקים בפארק.
Το μάθημά μας αρχίζει στις εννιά.השיעור שלנו מתחיל בתשע.
Τα μαθήματα σήμερα είναι δύσκολα.השיעורים של היום קשים.
Το κορίτσι είναι η αδελφή μου και το αγόρι είναι ο φίλος μου.הילדה היא אחותי והנער הוא חבר שלי.
Μιλάς ελληνικά; Τα ελληνικά μού αρέσουν πολύ.אתם מדברים יוונית? אני אוהב יוונית מאוד.

טעויות נפוצות

  • η δρόμος -> ο δρόμος — הסיומת -ος היא זכר; התווית חייבת להתאים לסיומת, לא לאינטואיציה שלכם לגבי המשמעות.
  • ο κορίτσι, η κορίτσι -> το κορίτσι — “ילדה” מסתיימת ב--ι, ולכן היא סתמי, וכך גם το αγόρι ו-το παιδί. כאן המין הדקדוקי מנצח את המין הטבעי.
  • οι δρόμα -> οι δρόμοι — -α היא סיומת הרבים הסתמית; שמות עצם זכר -ος מקבלים -οι.
  • τα μαθήμα, τα μαθήμας -> τα μαθήματα — למחלקה -μα יש -τ- חבוי בגזע, והרבים תמיד -ματα.
  • ο παιδί, τον παιδί -> το παιδί, רבים τα παιδιά — το παιδί הוא סתמי ולעולם לא מקבל ο/τον.
  • βλέπω τον μαθητής -> βλέπω τον μαθητή — שמות עצם זכר משמיטים את ה--ς הסופית באקוזטיב יחיד.
  • η ώρες -> οι ώρες — התווית עוברת לרבים יחד עם שם העצם: η -> οι.
  • το ελληνικό είναι δύσκολο -> τα ελληνικά είναι δύσκολα — שמות שפות הם רבים סתמי, וכל מה שמתאים אליהם עובר לרבים גם הוא.

טיפים

  • לעולם אל תאחסנו שם עצם חשוף. אחסנו אותו כ-ο δρόμος, η ώρα, το βιβλίο — התווית קודם, והמין פתור לתמיד.
  • קראו את הסיומת, לא את המשמעות. שאלו “מה הסיומת של המילה?” לפני שתשאלו “מה המשמעות שלה?”
  • -ς סופית בצורת המילון כמעט תמיד אומרת זכר. אף שם עצם נקבה או סתמי משמונה המחלקות האלה לא מסתיים ב--ς בנומינטיב יחיד, כך ש--ος, -ας, -ης הם סימן זכר אמין.
  • תווית הרבים היא קיצור דרך בפני עצמה: שמיעת οι מצמצמת את שם העצם לזכר או נקבה, שמיעת τα מבטיחה סתמי.
  • הסיומות הסתמיות -ι ו--μα הן הבטוחות מכולן — כמעט כל שם עצם ב--ι או ב--μα הוא סתמי. קומץ שמות עצם ב--ος הם נקבה (η οδός, η είσοδος) וקבוצה קטנה היא סתמי (το λάθος, το μέρος, רבים τα λάθη, τα μέρη); הם נדירים ברמה הזאת וחוזרים בשיעורי הנטייה המאוחרים יותר.
  • מילים ארוכות יותר יכולות להזיז את ההטעמה בכמה מצורות הרבים: ο άνθρωπος, τον άνθρωπο, οι άνθρωποι, אבל τους ανθρώπους. אל תנסו לגזור את זה עדיין — זה נשען על כלל פשוט אחד, שנלמד בשיעור כלל שלוש ההברות.
  • כשכינוי שייכות חלש בא אחרי מילה שההטעמה שלה בהברה השלישית מהסוף, כתבו את ההטעמה השנייה: το μάθημά μας, το όνομά σου, ο δάσκαλός μου.