פסוקיות זיקה
B1 Relativsätze 39 / 52
בקצרה
פסוקית זיקה מוסיפה מידע על שם עצם. זו פסוקית משועבדת עם הפועל בסוף, מופרדת בפסיקים, ונפתחת בכינוי זיקה (der, die, das, den, dem, dessen…). הכינוי מקבל את המין והמספר משם העצם שהוא מתאר, אבל את היחסה מתפקידו בתוך פסוקית הזיקה.
הכלל
פסוקית זיקה מתארת שם עצם (השם האזכור (Bezugswort)) מקרוב יותר. זו פסוקית משועבדת, ולכן הפועל הנטוי בגוף עובר לסוף, והיא תמיד מגודרת בפסיקים:
Der Mann, der dort steht, ist mein Onkel. > האיש שעומד שם הוא הדוד שלי.
כינוי הזיקה כמעט זהה לתווית היידוע (der, die, das…). רק הדאטיב ברבים (denen) וכל שורת הגניטיב (dessen, deren) נראים אחרת.
הכלל האחד שחשוב:
- מין + מספר של הכינוי באים משם העצם שבחוץ (ה-Bezugswort).
- היחסה של הכינוי באה מתפקידו בפנים של פסוקית הזיקה (נושא? מושא ישיר? אחרי מילת יחס?).
שימו לב לאותו שם עצם זכר der Mann בארבע היחסות — המין נשאר זכר, רק היחסה משתנה עם התפקיד:
| משפט | תפקיד בפנים | יחסה |
|---|---|---|
| Der Mann, der dort steht, … | נושא | נומינטיב |
| Der Mann, den ich kenne, … | מושא ישיר | אקוזטיב |
| Der Mann, dem ich helfe, … | מושא עקיף | דאטיב |
| Der Mann, dessen Auto kaputt ist, … | בעלים | גניטיב |
צורות ותבניות
טבלת כינויי הזיקה (השוו לתווית היידוע — התאים המודגשים הם ההפתעות היחידות):
| יחסה | זכר | סתמי | נקבה | רבים |
|---|---|---|---|---|
| נומינטיב | der | das | die | die |
| אקוזטיב | den | das | die | die |
| דאטיב | dem | dem | der | denen |
| גניטיב | dessen | dessen | deren | deren |
מילת יחס + כינוי זיקה. מילת יחס ששייכת לפועל נשארת בפנים הפסוקית ועומדת לפני הכינוי שלה. מילת היחס קובעת את היחסה:
das Haus, in dem ich wohne (wohnen in + Dativ) die Frau, mit der ich spreche (sprechen mit + Dativ) der Bus, auf den ich warte (warten auf + Akkusativ)
גניטיב dessen / deren מחליפים תווית שייכות. לשם העצם אחריהם אין תווית, והשם שומר על היחסה של התפקיד שלו בפסוקית:
Der Mann, dessen Auto kaputt ist, … (dessen = ש-שלו; זכר/סתמי Bezugswort) > Die Frau, deren Kinder hier spielen, … (deren = ש-שלה/שלהם; נקבה/רבים Bezugswort)
was (לא das/die) משמש אחרי alles, etwas, nichts, vieles, das, אחרי דרגת הפלגה סתמית, וכדי לחזור על פסוקית שלמה:
Alles, was du sagst, ist richtig. > Er hat bestanden, was mich sehr freut. (was = “אשר”, מתייחס לכל המשפט)
wo יכול להחליף in dem / an dem למקומות:
die Stadt, wo ich geboren bin (= in der ich geboren bin)
דוגמאות
| Deutsch | עברית |
|---|---|
| Das ist die Frau, die nebenan wohnt. | זאת האישה שגרה ליד. |
| Der Film, den wir gestern gesehen haben, war toll. | הסרט (ש) ראינו אתמול היה נהדר. |
| Das Kind, dem ich geholfen habe, hat sich bedankt. | הילד שעזרתי לו אמר תודה. |
| Ich kenne einen Mann, dessen Bruder Pilot ist. | אני מכיר איש שאחיו טייס. |
| Das ist das Café, in dem wir uns kennengelernt haben. | זה בית הקפה שבו נפגשנו. |
| Die Kollegen, mit denen ich arbeite, sind nett. | העמיתים שאיתם אני עובד נחמדים. |
| Es gibt nichts, was mich heute stören kann. | אין דבר שיכול להפריע לי היום. |
| Wien ist die Stadt, wo meine Großeltern leben. | וינה היא העיר שבה גרים הסבים שלי. |
טעויות נפוצות
- Der Mann, den dort steht -> der Mann, der dort steht — זה הנושא של הפסוקית, לכן נומינטיב (der), לא אקוזטיב.
- Der Film, der ich gesehen habe -> der Film, den ich gesehen habe — כאן הכינוי הוא המושא, לכן אקוזטיב (den).
- Das Buch das ich lese ist gut -> Das Buch, das ich lese, ist gut — פסוקית זיקה תמיד צריכה פסיקים משני הצדדים.
- Der Mann, der steht dort -> der Mann, der dort steht — זו פסוקית משועבדת, ולכן הפועל עובר לסוף.
- die Frau, der ich mit spreche -> die Frau, mit der ich spreche — מילת היחס עומדת לפני הכינוי בתוך הפסוקית, לעולם לא נשארת בסוף.
- Alles, das du sagst -> Alles, was du sagst — משתמשים ב-was אחרי alles/etwas/nichts/das, לא ב-das/die.
טיפים
- שאלו שתי שאלות: איזה שם עצם? (נותן מין + מספר) ו-מה התפקיד בפסוקית? (נותן את היחסה). החליטו עליהן בנפרד.
- כינוי הזיקה = תווית היידוע, עם רק שני דברים לזכור בעל פה: דאטיב ברבים denen ושורה הגניטיב dessen / deren.
- האנגלית יכולה להשמיט את הכינוי (“the film I saw”) ולהשאיר את מילת היחס בסוף (“the woman I spoke with”). הגרמנית לא עושה אף אחד משניהם: הכינוי חובה ומילת היחס עוברת קדימה (mit der). גם העברית אינה משמיטה את כינוי הזיקה (“הסרט שראיתי”), ובדיבור ברירת המחדל היא כינוי חוזר אחרי הפועל (“האיש שדיברתי איתו”), לא הקדמת מילת היחס כמו בגרמנית.
- שומעים גוש ”…, der/die/das … פועל.” מגודר בפסיקים — זו פסוקית הזיקה שלכם; הפועל בסוף ממש הוא האות.