כינויי גוף: אקוזטיב ודאטיב
A2 Personalpronomen: Akkusativ & Dativ 22 / 52
בקצרה
כשכינוי גוף הוא מושא של פועל, הוא משנה צורה. האקוזטיב (המושא הישיר) נותן mich, dich, ihn, sie, es, uns, euch, sie/Sie; הדאטיב (המושא העקיף) נותן mir, dir, ihm, ihr, ihm, uns, euch, ihnen/Ihnen. כששני המושאים נמצאים במשפט, כינוי בא לפני שם עצם, וכששניהם כינויים — האקוזטיב בא לפני הדאטיב.
הכלל
אתם כבר מכירים את כינויי הנומינטיב (הנושא: ich, du, er…). ברגע שכינוי מקבל את הפעולה, הוא לובש צורה אחרת:
- אקוזטיב = המושא הישיר (הדבר/האדם שהפעולה פוגעת בו ישירות): Ich sehe ihn (אני רואה אותו).
- דאטיב = המושא העקיף (המקבל, לרוב “ל-/בשביל מישהו”): Ich gebe ihm das Buch (אני נותן לו את הספר).
יש לשים לב היטב לגוף שלישי, כי שם קורות רוב הטעויות:
- er -> ihn (אקוזטיב) / ihm (דאטיב)
- sie (היא) -> sie (אקוזטיב) / ihr (דאטיב)
- es -> es (אקוזטיב) / ihm (דאטיב)
- sie (הם) -> sie (אקוזטיב) / ihnen (דאטיב)
הרבה ביטויים יומיומיים הם פשוט ביטויי דאטיב קבועים: Wie geht es dir?, Das gehört mir, Es tut mir leid, Kannst du mir helfen?, Ich danke dir.
צורות ותבניות
הטבלה המלאה (הנומינטיב מוצג להשוואה):
| נומינטיב | אקוזטיב | דאטיב | תרגום |
|---|---|---|---|
| ich | mich | mir | אני / אותי |
| du | dich | dir | אתה/את (יחיד, לא רשמי) |
| er | ihn | ihm | הוא / אותו |
| sie | sie | ihr | היא / אותה |
| es | es | ihm | זה |
| wir | uns | uns | אנחנו / אותנו |
| ihr | euch | euch | אתם (רבים, לא רשמי) |
| sie | sie | ihnen | הם / אותם |
| Sie | Sie | Ihnen | אתה/את (פנייה מנומסת) |
סדר המילים עם שני מושאים. שלוש תבניות לזכור:
| מצב | סדר | דוגמה |
|---|---|---|
| כינוי + שם עצם | הכינוי ראשון | Ich gebe dir das Buch. |
| שם עצם + כינוי | הכינוי ראשון | Ich gebe es dem Mann. |
| כינוי + כינוי | אקוזטיב לפני דאטיב | Ich gebe es dir. |
טריק לזכירה: כינוי תמיד רוצה לעמוד קרוב לפועל; ובין שני כינויים, “מה” (אקוזטיב) בא לפני “למי” (דאטיב).
דוגמאות
| Deutsch | עברית |
|---|---|
| Ich liebe dich. | אני אוהב אותך. |
| Verstehst du mich? | אתה מבין אותי? |
| Ich sehe ihn jeden Morgen im Bus. | אני רואה אותו כל בוקר באוטובוס. |
| Kannst du mir bitte helfen? | אתה יכול לעזור לי, בבקשה? |
| Wie geht es dir heute? | מה שלומך היום? |
| Ich danke Ihnen für die Hilfe. | אני מודה לך על העזרה. |
| Gib mir das Buch, bitte. | תן לי את הספר, בבקשה. |
| Ich gebe es dir morgen zurück. | אני אתן לך אותו (בחזרה) מחר. |
| Das Auto gehört ihr, nicht ihm. | המכונית שייכת לה, לא לו. |
| Es tut uns leid. | אנחנו מצטערים. |
טעויות נפוצות
- Kannst du mich helfen? -> Kannst du mir helfen? — helfen דורש דאטיב, לא אקוזטיב.
- Ich gebe dir es. -> Ich gebe es dir. — עם שני כינויים, האקוזטיב בא ראשון.
- Wie geht es du? -> Wie geht es dir? — ביטוי דאטיב קבוע; לעולם לא הנומינטיב du.
- Ich sehe er. -> Ich sehe ihn. — המושא הישיר של sehen חייב להיות אקוזטיב ihn, לא er.
- Das gehört mich. -> Das gehört mir. — gehören דורש דאטיב.
טיפים
- יש ללמוד בעל פה את “שלישיית” הדאטיב — mir, dir, ihm — הן פותחות את הפעלים הנפוצים ביותר (helfen, danken, gehören, gefallen) ואת הביטויים (Wie geht es dir?, Es tut mir leid).
- כלל אצבע למיקום: כינוי לפני שם עצם, ובין שני כינויים Akkusativ vor Dativ (חשבו: ה”es/ihn/sie” הקצרים קופצים קדימה).
- רק er/sie/es וגם sie (רבים) באמת משתנים בין היחסות בגוף שלישי — לשלוט בארבעה האלה, והשאר (mich/mir, dich/dir…) יבואו בקלות.
- אם לא בטוחים אם פועל דורש אקוזטיב או דאטיב, יש לשנן את הפועל יחד עם היחסה שלו: jemandem (Dat.) helfen, jemanden (Akk.) sehen.