בקצרה

משפט תנאי מחבר תנאי (“אם…”) לתוצאה (“אז…”). הפולנית ממיינת אותם לפי מידת הסבירות של התנאי. תנאי מציאותי (שעשוי בהחלט לקרות) משתמש ב-jeśli / jeżeli הפשוטים בתוספת פועל רגיל בדרך החיווי. תנאי לא ממשי (שאינו או לא היה המקרה) משתמש ב-gdyby בתוספת צורות דרך התנאי שפגשתם בשיעור 37. למצוא את הזוג הנכון — איזו מילת חיבור, איזו צורת פועל — זה כל הקושי כאן.

הכלל

לכל משפט תנאי יש שתי פסוקיות: פסוקית התנאי (פסוקית “אם”, הנקראת poprzednik) ופסוקית התוצאה (המשפט העיקרי, następnik). הפולנית מקבצת אותן לשתי משפחות גדולות.

סוג 1 — תנאי מציאותי (פתוח) (jeśli, jeżeli, gdy)

התנאי אפשרי באמת. פותחים אותו ב-jeśli או ב-jeżeli (חליפיים; jeżeli רשמי במעט יותר), או ב-gdy (“כש-/אם”) למשהו צפוי. שתי הפסוקיות מקבלות דרך החיווי הרגילה — לרוב עתיד (שיעורים 22–23), כי תנאי בדרך כלל מצביע קדימה:

Jeśli + חיווי עתיד/הווה, (to) + עתיד / ציווי / הווה

• Jeśli będę miał czas, (to) przyjdę. — אם יהיה לי זמן, אבוא.
• Jeżeli pada, zostajemy w domu. — אם יורד גשם, אנחנו נשארים בבית.

יש לשים לב לאי-ההתאמה בזמן לעומת האנגלית: הפולנית משתמשת בעתיד בשתי הפסוקיות (będę miał… przyjdę), בעוד האנגלית משאירה את פסוקית “אם” בהווה (“if I have time”).

סוג 2 — תנאי לא ממשי בהווה/עתיד (gdyby)

התנאי סותר את המציאות כרגע, או שהוא היפותטי בלבד. פותחים אותו ב-gdyby, שהיא מילולית gdy + by — כך שהיא כבר מכילה בתוכה את המילית של דרך התנאי. שתי הפסוקיות עוברות לדרך התנאי: פסוקית “אם” היא gdyby + צורת ה-ł (ה-by חי בתוך gdyby ונושא את סיומת הגוף), ופסוקית התוצאה היא דרך התנאי המלאה (צורת ה-ł + by + סיומת):

Gdyby + צורת ה-ł, (to) + דרך התנאי (צורת ה-ł + by + סיומת)

• Gdybym miał czas, (to) przyszedłbym. — אם היה לי זמן, הייתי בא.
• Gdybyś wiedziała, na pewno byś powiedziała. — אם היית (נקבה) יודעת, בטח היית מספרת.

מכיוון שה-by כבר מותך לתוך gdyby, הפועל בפסוקית “אם” נשאר בצורת ה-ł הפשוטה (miał, wiedziała) — אין להוסיף by נוסף.

סוג 3 — תנאי לא ממשי בעבר

התנאי סתר את המציאות בעבר (“אילו הייתי עושה…, הייתי עושה…”). לפולנית הרשמית/הספרותית יש דרך תנאי בעבר ייעודית (tryb przypuszczający przeszły) הבנויה עם był / byłby נוסף: gdybym był miał… byłbym przyszedł. בפולנית היומיומית המודרנית דרך תנאי זו בעבר מושמטת: משתמשים באותה דרך תנאי רגילה כמו בסוג 2, ומילת זמן או ההקשר הופכים אותה לעבר:

• Gdybym wczoraj miał czas, przyszedłbym. — אילו היה לי זמן אתמול, הייתי בא.
• (ספרותי) Gdybym był wiedział, byłbym został. — לו ידעתי, הייתי נשאר.

כך שמערכת אחת של צורות דרך התנאי מכסה גם את הקריאה הלא-ממשית בהווה וגם את זו שבעבר; רק המשלב הספרותי מוסיף את był.

המילית המחזירה “to” וסדר המילים

פסוקית התוצאה נפתחת לעיתים קרובות ב-to (“אז”), במיוחד כשפסוקית “אם” באה קודם: Jeśli chcesz, to chodźmy. זה אופציונלי אך טבעי מאוד. כל אחת מהפסוקיות יכולה לבוא ראשונה; כשפסוקית התוצאה מובילה, משמיטים את to: Przyszedłbym, gdybym miał czas. יש לזכור את כלל הקליטיקון משיעור 37 — by לעולם אינו נדבק ל-nie: gdyby nie padało (לא gdyby niby…), nie przyszedłbym (לא niebym przyszedł).

צורות ותבניות

שלושת הסוגים במבט אחד:

סוג 2 בפירוט — mieć “להיות בעל” בפסוקית ה”אם”, przyjść “לבוא” בתוצאה (סיומת הגוף יושבת על gdyby ועל by):

היכן נוחתת הסיומת הניידת — היא יכולה לשבת על gdyby או לקפוץ למילה מוקדמת אחרת, אך היא מופיעה פעם אחת בכל פסוקית:

מציאותי מול לא ממשי, אותו רעיון:

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Jeśli miałbym czas, przyszedłbym -> Gdybym miał czas, przyszedłbym — תנאי לא ממשי מקבל את gdyby, לא jeśli + by; jeśli נשאר עם דרך החיווי הפשוטה.
• Gdybym miałbym czas… -> Gdybym miał czas… — ה-by כבר בתוך gdyby; הפועל נשאר בצורת ה-ł הפשוטה, לעולם לא עם by נוסף.
• Jeśli mam czas, przyjdę (לתוכנית עתידית) -> Jeśli będę miał czas, przyjdę — ההווה נשמע בדיבור יומיומי, אך בפולנית התקנית פסוקית “אם” עוברת גם היא לעתיד כשכל המשפט עוסק בעתיד.
• Gdyby ja wiedziałem -> Gdybym wiedział — סיומת הגוף מתמזגת עם gdyby (gdybym); אין להוסיף כינוי גוף מיותר כדי לשאת אותה.
• niebym przyszedł / gdyby nie by padało -> nie przyszedłbym / gdyby nie padało — by לעולם אינו נדבק ל-nie.
• Gdybym miał czas, przyjdę -> Gdybym miał czas, przyszedłbym — אין לערבב משפחות: פסוקית “אם” לא ממשית זקוקה לתוצאה לא ממשית (דרך התנאי), לא לעתיד פשוט.

טיפים

• שתי דלתות, שאלה אחת: האם התנאי אכן אפשרי? כן -> jeśli / jeżeli + דרך החיווי (סוג 1). לא / היפותטי -> gdyby + דרך התנאי (סוג 2/3).
• gdyby = gdy + by, כך שה-by כבר “מנוצל” — הפועל בפסוקית ה”אם” הוא צורת עבר (ł) פשוטה (gdybym miał), ופסוקית התוצאה נושאת את ה-by שלה (przyszedłbym).
• יש לשמור על שתי הפסוקיות באותה משפחה: “אם” מציאותי -> תוצאה מציאותית; “אם” לא ממשי -> תוצאה לא ממשית. “אם” בעתיד מצטרף לתוצאה בעתיד/ציווי; gdyby מצטרף לתוצאה בדרך התנאי.
• הפולנית המודרנית משתמשת במערכת אחת של דרך התנאי גם ל”הייתי עושה” וגם ל”הייתי עשוי לעשות”; מוסיפים מילת זמן (wczoraj, wtedy) לקריאה בעבר ומדלגים על ה-był הספרותי.
• to הוא חבר טוב: הכנסתו אחרי פסוקית ה”אם” (Jeśli…, to…) נשמעת אידיומטית ומסמנת היכן מתחילה התוצאה.
• מבחן הרבים הזכרי-אישי עובר גם לכאן: קבוצה עם גבר -> -liby (przyszliby); נשים/דברים בלבד -> -łyby (przyszłyby).