בקצרה

מילת חיבור (spójnik) היא מילה שמחברת בין שתי פסוקיות או שני צירופים. כבר הכרתם את חמש מילות החיבור המאחות היומיומיות בשיעור 14; השיעור הזה אוסף את הקבוצה המלאה של רמת B1, וחשוב מכך, את מילות החיבור המשעבדות שבונות משפטים מורכבים — “ש-”, “כי”, “כדי ש-”, “אם”, “כאשר”, “אף על פי ש-”. הנקודה המרכזית בפולנית היא המשפחה żeby / aby / by, שמתמזגת עם סיומות גוף ומחייבת צורת פועל מיוחדת. שליטה בתבנית הזו ובכללי הפסיק תקפיץ את המשפטים שלכם מרמת A2 ל-B1 יציבה.

הכלל

מילות החיבור הפולניות מתחלקות לשתי משפחות.

מילות חיבור מאחות (spójniki współrzędne) מחברות שתי פסוקיות בעלות מעמד שווה — כל אחת יכולה לעמוד בפני עצמה. הן לעולם אינן משתנות בצורתן. זהו התחום של שיעור 14 (i, a, ale, lub, więc), ומורחב כאן עם החברות הספרותיות או המדויקות יותר (oraz, lecz, albo, czy, natomiast, jednak, dlatego, zatem).

מילות חיבור משעבדות (spójniki podrzędne) מחברות פסוקית תלויה למשפט העיקרי; הפסוקית המשועבדת אינה יכולה לעמוד בפני עצמה. בפולנית פסוקית משועבדת כמעט תמיד קודם לה פסיק — זהו כלל, לא בחירה סגנונית.

• Wiem, że masz rację. = אני יודע שאתה צודק.
• Zostaję w domu, bo pada. = אני נשאר בבית כי יורד גשם.

że לעומת żeby — ל-”that” יש שתי מילים בפולנית

זו ההבחנה שמכשילה את הלומדים יותר מכול.

• że = “ש”, לדיווח על עובדה — אחרי פעלים של אמירה, חשיבה, ידיעה, הרגשה.
  • Myślę, że to jest dobry pomysł. = אני חושב שזה רעיון טוב.
• żeby (= aby, רשמי יותר) = “כדי ש- / כדי ל- / ש-”, אחרי פעלים של איחול, רצון, בקשה, אמירה, פקודה, או לביטוי מטרה.
  • Chcę, żeby on został. = אני רוצה שהוא יישאר. (מילולית “אני רוצה שהוא יישאר”)

כלל אצבע: אם המשפט מבטא רצון, בקשה או פקודה (כמו “אני רוצה שתבוא”, “אמרתי לו שיחכה”) או מטרה (“כדי ש-”), יש להשתמש ב-żeby; אם מדובר בדיווח פשוט על עובדה, יש להשתמש ב-że.

המשפחה żeby / aby / by מתמזגת עם סיומות גוף

כמו המילית התנאית by (שיעור 37), żeby ו-aby נושאות את סיומת הגוף על עצמן, והפועל בפסוקית מופיע בצורת ה--ł / -ła של העבר (לא בהווה):

• Chcę, żebyś przyszedł. = “אני רוצה שתבוא.” (żeby + -ś + przyszedł)
• Powiedziała mi, żebym poczekał. = “היא אמרה לי לחכות.” (żeby + -m + poczekał)

כאשר המשפט העיקרי והפסוקית המשועבדת חולקים את אותו נושא, יש להשמיט את הסיומת ולהשתמש ב-żeby לבדה + שם הפועל:

• Poszedłem do sklepu, żeby kupić chleb. = הלכתי לחנות כדי לקנות לחם.

כאשר הנושאים שונים, חובה להשתמש ב-żeby + סיומת מתמזגת + צורת עבר (בגוף שלישי הסיומת ריקה, כך ש-żeby נשארת לבדה):

• Poszedłem do sklepu, żeby żona miała chleb. = הלכתי לחנות כדי שלאשתי יהיה לחם.

מילות חיבור סיבתיות: bo, ponieważ, gdyż, dlatego że

כולן פירושן “כי”, אך אינן ניתנות להחלפה במיקומן במשפט:

• bo — יומיומית, מדוברת; היא לא יכולה לפתוח משפט שלם, רק לבוא אחרי המשפט העיקרי.
• ponieważ — ניטרלית, יכולה לפתוח את המשפט: Ponieważ pada, zostaję. = מכיוון שיורד גשם, אני נשאר.
• gdyż — מקבילה ספרותית ל-bo.
• dlatego że — “מהסיבה ש-”, מודגשת.

צמדי מילות חיבור מותאמות

כמה מילות חיבור מגיעות בצמדים תואמים שמסגרים את שני האיברים:

• i… i… = גם… וגם…
• ani… ani… = לא… ולא… (דורש פועל בשלילה: Nie mam ani czasu, ani pieniędzy.)
• albo… albo… = או… או… (בררנית)
• nie tylko… ale (też / także)… = לא רק… אלא (גם)…
• zarówno… jak i… = הן… והן…
• im… tym… = ככל ש-… כך… (כל חצי לוקח דרגת השוואה: Im szybciej, tym lepiej. = ככל שמהר יותר, כך טוב יותר.)

צורות ותבניות

מילות חיבור הן בלתי משתנות — המשפחה היחידה שמשנה צורה היא żeby / aby / by, שאליה נדבקת סיומת הגוף. יש ללמוד את התבנית הזאת; כל השאר הוא מילה קבועה וכלל פסיק.

żeby / aby / by — סיומות גוף מתמזגות

הפועל בפסוקית מקבל את צורת העבר (ל’) (אותו גזע שמשמש גם בזמן עבר וגם בדרך התנאי: -ł / -ła / -ło / -li / -ły), בהתאם במין ובמספר לנושא שלו:

פסוקית תכלית באותו נושא לעומת נושא שונה:

מילות חיבור לפי תפקיד

צמדי מילות חיבור מותאמות

דוגמאות

טעויות נפוצות

• Chcę, że przyjdziesz. -> Chcę, żebyś przyszedł. — פעלים של רצון/איחול דורשים żeby + צורת עבר, לעולם לא że + הווה.
• Myślę, żeby to jest dobre. -> Myślę, że to jest dobre. — דיווח על עובדה פשוטה דורש że, לא żeby.
• Idę do sklepu, żebym kupić chleb. -> Idę do sklepu, żeby kupić chleb. — אותו נושא = żeby לבדה + שם הפועל, בלי סיומת גוף.
• Powiedziałem, żeby ona przyjdzie. -> Powiedziałem, żeby przyszła. — אחרי żeby הפועל מקבל את צורת העבר שלו, לא את העתיד; אפשר להשמיט את כינוי הגוף, כיוון שצורת הפועל כבר מראה את הנושא.
• Wiem że masz rację. -> Wiem, że masz rację. — לפני מילת החיבור בפסוקית משועבדת בא תמיד פסיק.
• Bo pada, zostaję w domu. -> Ponieważ pada, zostaję w domu. — bo אינה יכולה לפתוח את המשפט; יש להשתמש ב-ponieważ.
• Nie mam ani czasu i pieniędzy. -> Nie mam ani czasu, ani pieniędzy. — הצמד הוא ani… ani…, עם הפועל בשלילה.
• Chcę żebyś przyszedłeś. -> Chcę, żebyś przyszedł. — הסיומת נדבקת ל-żeby (żebyś); הפועל נשאר בצורת ה--ł הפשוטה.

טיפים

• מבחן שתי המילים ל-”that”: אפשר לנסח מחדש כ-”in order to” או כאיחול/פקודה? -> żeby. סתם קובעים עובדה? -> że.
• הסיומת נדבקת ל-żeby, לא לפועל: żebym, żebyś, żebyśmy, żebyście. הפועל הוא פשוט צורת -ł / -ła / -li, בדיוק כמו בדרך התנאי (שיעור 37) פחות המילית העצמאית by.
• אותו נושא -> żeby + שם הפועל; נושאים שונים -> żeby + סיומת + צורת עבר. הניגוד היחיד הזה מתקן את רוב הטעויות בפסוקיות תכלית.
• כל פסוקית משועבדת דורשת פסיק לפני מילת החיבור שלה — הפולנית הרבה יותר מחמירה בעניין הזה מהאנגלית.
• צמדי משלב: że / bo / albo יומיומיות; iż / gdyż / lub הן התאומות הספרותיות. כדאי ללמוד קודם את הפשוטה. (choć ו-chociaż אינן צמד משלב — שתיהן יומיומיות; choć היא פשוט הגרסה המקוצרת.)
• ani… ani… וגם ani לבדו דורשים פועל שלול — הפולנית משתמשת בשלילה כפולה (שיעור 25). ה-nie אחרי dopóki אינו זה: המשמעות של עד ש- דורשת אותו והוא אינו שולל דבר — Czytam, dopóki nie zasnę. = “אני קורא עד שאני נרדם.”