כינויי שייכות
A1 Bezittelijk voornaamwoord 14 / 48
בקצרה
כינויי שייכות מציינים למי שייך משהו: mijn boek (הספר שלי), haar auto (המכונית שלה). הם באים ישר לפני שם העצם וכמעט לעולם לא משנים צורה. היוצא מן הכלל היחיד הוא ons / onze: משתמשים ב-ons לפני מילת het, וב-onze לפני מילת de ולפני כל רבים.
הכלל
שמים את כינוי השייכות ישר לפני שם העצם, בדיוק כמו באנגלית “my / your / her”: mijn huis, jouw fiets, haar tas. אין נטייה לפי de/het או יחיד/רבים — צורה אחת מתאימה לכל שם עצם. אז mijn boek ו-mijn boeken, zijn auto ו-zijn auto’s: כינוי השייכות עצמו נשאר זהה.
היוצא מן הכלל היחיד הוא ons / onze (“שלנו”):
- ons + מילת het (יחיד) -> ons huis, ons kind, ons land
- onze + מילת de (יחיד) -> onze auto, onze tuin, onze hond
- onze + כל רבים (מילת de או מילת het) -> onze auto’s, onze kinderen, onze huizen
מוטעם לעומת לא מוטעם: לכמה צורות יש גרסה חלשה בדיבור (mijn -> m’n, zijn -> z’n, haar -> d’r/‘r). אלה שייכות לדיבור יומיומי; בכתיבה רגילה משתמשים בצורה המלאה mijn, zijn, haar.
כדי להדגיש בעלות או לומר “שלי, שלך” באופן עצמאי, משתמשים ב-van + כינוי המושא (ראו שיעור 13): Die fiets is van mij = האופניים האלה שלי. Is dat boek van jou? = הספר הזה שלך?
עבור שמות פרטיים — ומילות משפחה המשמשות כמו שמות — יש שתי אפשרויות יומיומיות:
- -s של שייכות: מוסיפים -s לשם, בדרך כלל בלי גרש -> Jans boek, Maries jas, Peters auto. אחרי תנועה ארוכה בודדת (a, o, u, i, y) כן כותבים -‘s, בדיוק כמו ברבים: Anna’s tas, Otto’s fiets, Ruby’s jas. אותה -s באה גם על מילת משפחה: vaders fiets, moeders recept, mijn broers kamer, oma’s bril.
- van + שם: het boek van Jan, de jas van Marie. זו צורה נפוצה מאוד, במיוחד בדיבור — ועבור שם עצם שאינו שם פרטי ואינו מילת משפחה זו האפשרות היחידה שלכם: de auto van de buurman, לא de buurmans auto.
צורות ותבניות
| הבעלים (נושא) | שייכות | צורה חלשה | תרגום |
|---|---|---|---|
| ik | mijn | m’n | שלי |
| jij / je | jouw | je | שלך (יחיד, לא רשמי) |
| u | uw | - | שלך (פנייה מנומסת) |
| hij | zijn | z’n | שלו |
| het / hij (דבר) | zijn | z’n | שלו |
| zij (היא) | haar | d’r / ‘r | שלה |
| wij / we | ons / onze | - | שלנו |
| jullie | jullie | je | שלכם |
| zij (הם) | hun | - | שלהם |
דבר יחיד מקבל בדרך כלל zijn לא משנה מה התווית שלו: het toestel -> zijn batterij, de boom -> zijn bladeren — בעלים שהוא מילת de אינו סיבה לעבור ל-haar, ששייכת לאדם נקבה. (בכתיבה רשמית כן משתמשים ב-haar לארגונים ולמילות de מופשטות: de regering en haar beleid.)
שימו לב: כשהבעלים הוא jullie, כינוי השייכות עשוי להתקצר ל-je אם זה ברור מההקשר: Hebben jullie je paspoort bij je? אחרת משתמשים ב-jullie boek.
הבחירה בין ons/onze במבט חטוף:
| צורה | משמש לפני | דוגמאות |
|---|---|---|
| ons | מילת het, יחיד | ons huis, ons kind, ons bedrijf |
| onze | מילת de, יחיד | onze auto, onze straat, onze docent |
| onze | כל רבים | onze kinderen, onze huizen, onze auto’s |
דוגמאות
| Nederlands | עברית |
|---|---|
| Dit is mijn fiets. | אלה האופניים שלי. |
| Is dat jouw telefoon? | זה הטלפון שלך? |
| Hoe heet uw hond, meneer? | מה השם של הכלב שלך, אדוני? |
| Zijn auto staat voor de deur. | המכונית שלו לפני הדלת. |
| Haar kinderen gaan naar school. | הילדים שלה הולכים לבית הספר. |
| Ons huis is klein, maar onze tuin is groot. | הבית שלנו קטן, אבל הגינה שלנו גדולה. |
| Hun ouders wonen in België. | ההורים שלהם גרים בבלגיה. |
| Die tas is van mij, niet van jou. | התיק הזה שלי, לא שלך. |
| Jans boek ligt op tafel. | הספר של יאן נמצא על השולחן. |
טעויות נפוצות
- onze huis -> ons huis — “huis” היא מילת het, ולכן משתמשים ב-ons (לא onze) ביחיד.
- ons auto -> onze auto — “auto” היא מילת de; מילות de וכל הרבים מקבלים onze.
- mijne boek / mijnen huis -> mijn boek — כינויי שייכות לעולם לא מקבלים סיומות (רק ons/onze משתנה).
- jou boek -> jouw boek — כינוי השייכות הוא jouw (עם -w); jou (בלי -w) הוא כינוי המושא, כמו ב-voor jou.
- Jan’s boek -> Jans boek — סיומת השייכות -s על שם פרטי לא מקבלת גרש.
טיפים
- רמז לזכירה עבור היוצא מן הכלל היחיד: ons + מילת het, onze לכל השאר (מילות de וכל הרבים).
- מלכודת כתיב: jouw = שייכות (“שלך” + שם עצם), jou = מושא (“אליך/עבורך”). שתיהן נשמעות זהות, אז יש להקשיב למה שבא אחריהן: שם עצם -> jouw, אחרת -> jou.
- צריך “שלי / שלך / שלו” בפני עצמו? עוברים ל-van + כינוי מושא: van mij, van jou, van hem, van haar, van ons, van hen (ראו שיעור 13).
- הצורות החלשות m’n, z’n, d’r תקינות בדיבור, אך בכתיבה רגילה כותבים mijn, zijn, haar.