פעלים מודאליים של מסקנה והשערה
B1 Modals of deduction & speculation 42 / 50
בקצרה
משתמשים בפעלים מודאליים כמו must, can’t, might/may/could כדי לומר כמה אנחנו בטוחים בעובדה, על סמך העדות שיש לנו. זו מסקנה (מסיקים משהו), לא חובה ולא יכולת.
הכלל
כשלא יודעים משהו בוודאות, מנחשים מהעדות. הפועל המודאלי מראה כמה הניחוש חזק.
מצבים בהווה (פועל מודאלי + פועל בצורת הבסיס):
| פועל מודאלי | כמה זה ודאי | משמעות |
|---|---|---|
| must | בטוחים שזה נכון | ”התשובה ההגיונית היחידה” |
| can’t / couldn’t | בטוחים שזה לא נכון | ”בלתי אפשרי” |
| might / may / could | אולי נכון, אולי לא | ”זה אפשרי” |
| should / ought to | צפוי, אבל לא במאה אחוז | ”אני מצפה לזה” |
ההיגיון תמיד מגיע מעדות:
- The light’s on, so she must be home. (עדות -> בטוחים שכן)
- He can’t be hungry - he just ate. (עדות -> בטוחים שלא)
- I’m not sure where Tom is; he might be at the gym. (אפשרות פתוחה)
חשוב: ההפך מ-must be (בטוחים שזה נכון) הוא can’t be (בטוחים שזה שגוי), לא mustn’t be. לא משתמשים ב-mustn’t למסקנה.
מצבים בעבר (פועל מודאלי + have + פרטיציפ עבר): מסיקים על משהו שכבר קרה.
| תבנית | משמעות |
|---|---|
| must have + פרטיציפ עבר | בטוח שזה קרה |
| can’t have / couldn’t have + פרטיציפ עבר | בטוח שזה לא קרה |
| might / may / could have + פרטיציפ עבר | אולי זה קרה |
| should have + פרטיציפ עבר* | אני מצפה שזה קרה |
*בהסקת מסקנה, “they should have arrived by now” = אני מצפה שהם כבר הגיעו. הערה: זה שונה משימוש החרטה/הביקורת של “should have” בשיעור 26.
צורות ותבניות
| זמן | בטוח שכן | בטוח שלא | אפשרי | צפוי |
|---|---|---|---|---|
| הווה | must be / do | can’t / couldn’t be / do | might / may / could be / do | should / ought to be / do |
| עבר | must have done | can’t / couldn’t have done | might / may / could have done | should / ought to have done |
הערות:
- הפועל אחרי המודאלי הוא תמיד צורת הבסיס (be, go, know), לעולם לא to be או is.
- לעבר, תמיד משתמשים ב-have + פרטיציפ עבר (have gone, have known, have left).
- לפעולות שנמשכות, משתמשים בצורה ממושכת: She must be working late. / He might have been sleeping.
דוגמאות
| English | הערה |
|---|---|
| Their car’s in the drive, so they must be at home. | עדות -> בטוחים שזה נכון (הווה). |
| You can’t be tired already - we’ve only just started! | בטוחים שזה לא נכון; ההפך מ-must be, לא מ-mustn’t. |
| The keys aren’t here; I might have left them at work. | אפשרי, בעבר: might + have + פרטיציפ עבר |
| Nobody’s answering. They could be asleep. | אפשרות פתוחה לגבי עכשיו. |
| She can’t have heard the news - she looks so happy. | בטוחים שזה לא קרה; can’t + have + פרטיציפ עבר |
| The match started at six, so it should be finishing now. | מה שאני מצפה (מסקנה), לא ודאות. |
| He must have missed the bus; he’s never this late. | מסקנה הגיונית על העבר. |
| They may not know the way - send them the map. | may not = אולי לא (לא אותו דבר כמו can’t). |
טעויות נפוצות
- She mustn’t be home. -> She can’t be home. — ל”בטוחים שזה שגוי” משתמשים ב-can’t, לעולם לא ב-mustn’t.
- He must left already. -> He must have left already. — מסקנה על העבר צריכה have + פרטיציפ עבר.
- It might to rain. -> It might rain. — אחרי פועל מודאלי משתמשים בצורת הבסיס (בלי to).
- They can’t be missed the train. -> They can’t have missed the train. — משתמשים ב-have + פרטיציפ עבר לעבר.
- You must to be joking. -> You must be joking. — אין to בין המודאלי לפועל.
טיפים
- קודם מחליטים את דרגת הוודאות, ואז בוחרים את המודאלי: 90%+ שכן = must; 90%+ שלא = can’t; 50/50 = might/may/could; “אני מצפה שכן” = should.
- טיפ לזכירה: must ו-can’t הם שני התאומים הבטוחים; might/may/could הם הלא-בטוחים.
- לכל דבר בעבר, פשוט משבצים have + פרטיציפ עבר אחרי אותו מודאלי: must be -> must have been.
- אין לבלבל בין המשמעויות של must (שיעור 26 = חובה; כאן = ודאות) או של can (שיעור 17 = יכולת; כאן can’t = אי-אפשרות).