צורות הקטנה

A2 Υποκοριστικά 41 / 66

בקצרה

היוונית יוצרת גרסאות “קטנות” של שמות עצם בעזרת קומץ סופיות פוריות מאוד: סתמי -άκι (το σπίτι → το σπιτάκι), נקבה -ούλα ו--ίτσα (η μάνα → η μανούλα, η Ελένη → η Ελενίτσα), זכר -άκης ו--ούλης (ο Γιώργος → ο Γιωργάκης, ο παππούς → ο παππούλης). שני דברים קורים תמיד: ההטעמה קופצת אל הסופית, והמילה מקבלת את המין ואת נטיית השם של הסופית, לא של הבסיס — כך η γάτα הופך ל-το γατάκι. צורות ההקטנה אינן רק עניין של גודל. הן נושאות חיבה, והן מרככות בקשה: ένα λεπτάκι, λιγάκι, ένα καφεδάκι. בטון הלא נכון הן הופכות אירוניות.

הכלל

1. הסופית קובעת את המין ואת נטיית השם. לא משנה מה היה שם העצם הבסיסי, צורת הקטנה ב--άκι היא שם עצם סתמי הנוטה כמו -ι, צורת הקטנה ב--ούλα או ב--ίτσα היא שם עצם נקבה הנוטה כמו -α, וצורת הקטנה ב--άκης או ב--ούλης היא שם עצם זכר הנוטה כמו -ης. כל מה שמתאים לשם העצם עוקב אחרי המין החדש: ο μικρός δρόμος → το μικρό δρομάκι· η όμορφη γάτα → το όμορφο γατάκι. אפילו שמות פרטיים של נשים הופכים לסתמיים כשהם מקבלים -άκι: η Μαρία → το Μαράκι, ואומרים «το Μαράκι είναι κουρασμένο».

2. ההטעמה עוברת אל הסופית. הבסיס מאבד את ההטעמה שלו: ο άνθρωπος → το ανθρωπάκι, το τηλέφωνο → το τηλεφωνάκι. תופעת לוואי שימושית: מכיוון שצורת הקטנה מוטעמת בהברה הלפני-אחרונה, הוספת כינוי חלש אינה מפעילה את ההטעמה הנוספת שכלל שלוש ההברות מחייב במקומות אחרים — «το αυτοκίνητό μου» אבל «το αυτοκινητάκι μου».

3. הסופית מתחברת לגזע. שמות עצם ב--ι וב--ος פשוט משמיטים את הסיומת (το τραπέζι → το τραπεζάκι, ο σκύλος → το σκυλάκι). שמות עצם שהגזע שלהם ארוך יותר מהנומינטיב משתמשים בגזע הארוך הזה, זה שרואים גם ברבים: ο καφές (οι καφέδες) → το καφεδάκι, ο παππούς (οι παππούδες) → το παππουδάκι, το γάλα (τα γάλατα) → το γαλατάκι. קומץ שמות עצם יומיומיים מוסיפים במקום זאת הברה לפני הסופית, ולגביהם אומרים רק את הצורה הארוכה הזאת: το βιβλίο → το βιβλιαράκι, το αυγό → το αυγουλάκι. יש ללמוד אותם אחד-אחד; המין, ההטעמה ונטיית השם פועלים בדיוק כמו למעלה.

4. שלושה תפקידים, צורה אחת. קטן: ένα σπιτάκι, ένα τραπεζάκι. חיבה: η μανούλα μου, ο Γιωργάκης, το σκυλάκι μας. ריכוך, השימוש הנפוץ ביותר בדיבור היומיומי: צורת הקטנה גורמת לבקשה, להצעה או לכמות להישמע קטנות יותר ולכן מנומסות יותר — «Ένα λεπτάκι!», «Θα ήθελα ένα νεράκι», «Μίλα λιγάκι πιο σιγά». אותה צורה, כשנאמרת בשטף על מבוגר או על דבר רציני, מזלזלת: «ωραίο αυτοκινητάκι», «έχει ένα μαγαζάκι στη γωνία» — לכן יש להימנע מהן בכתיבה רשמית, שבה מצפים לשם העצם הפשוט.

צורות ותבניות

הסופיות הפוריות:

סופית	מין	דוגמה	שימוש טיפוסי
-άκι	ουδέτερο	το σπίτι → το σπιτάκι	ברירת המחדל; פועלת כמעט על כל שם עצם
-ούλα	θηλυκό	η μάνα → η μανούλα	חיבה, מילות משפחה, שמות נשים
-ίτσα	θηλυκό	η κοπέλα → η κοπελίτσα	חיבה, שמות נשים
-άκης	αρσενικό	ο Γιώργος → ο Γιωργάκης	שמות פרטיים של גברים ונערים
-ούλης	αρσενικό	ο παππούς → ο παππούλης	חיבה, גם שמות תואר (μικρούλης)

הסתמי -άκι נוטה כמו כל שם סתמי ב--ι. הגניטיב, כשבכלל יוצרים אותו, מטעים את הסיומת — אך בפועל דוברים נמנעים מגניטיב של צורת הקטנה ב--άκι ומנסחים מחדש במקום זאת:

Πτώση	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	το σπιτάκι	τα σπιτάκια
Γενική	του σπιτακιού	των σπιτακιών
Αιτιατική	το σπιτάκι	τα σπιτάκια
Κλητική	σπιτάκι	σπιτάκια

שתי הסופיות בנקבה נוטות כמו שמות עצם רגילים ב--α (הגניטיב רבים שוב אינו נפוץ):

Πτώση	Ενικός	Πληθυντικός	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	η μανούλα	οι μανούλες	η κοπελίτσα	οι κοπελίτσες
Γενική	της μανούλας	των μανουλών	της κοπελίτσας	των κοπελιτσών
Αιτιατική	τη μανούλα	τις μανούλες	την κοπελίτσα	τις κοπελίτσες
Κλητική	μανούλα	μανούλες	κοπελίτσα	κοπελίτσες

הסופיות בזכר נוטות כמו שמות עצם ב--ης. שימו לב לווקטיב ב--η, שכך בפועל פונים לילד: Γιωργάκη! לשמות אין בפועל רבים; ο παππούλης מדגים זאת.

Πτώση	Ενικός	Ενικός	Πληθυντικός
Ονομαστική	ο Γιωργάκης	ο παππούλης	οι παππούληδες
Γενική	του Γιωργάκη	του παππούλη	των παππούληδων
Αιτιατική	τον Γιωργάκη	τον παππούλη	τους παππούληδες
Κλητική	Γιωργάκη	παππούλη	παππούληδες

שינוי המין והגזע, זה לצד זה:

Βάση	Γένος βάσης	Υποκοριστικό	Τι άλλαξε
η γάτα	θηλυκό	το γατάκι	מין → ουδέτερο
η καρέκλα	θηλυκό	το καρεκλάκι	מין → ουδέτερο
ο δρόμος	αρσενικό	το δρομάκι	-ος נשמט
ο σκύλος	αρσενικό	το σκυλάκι	-ος נשמט
το τραπέζι	ουδέτερο	το τραπεζάκι	-ι נשמט
ο καφές	αρσενικό	το καφεδάκι	גזע καφεδ-
ο παππούς	αρσενικό	το παππουδάκι	גזע παππουδ-
το γάλα	ουδέτερο	το γαλατάκι	גזע γαλατ-
το κρέας	ουδέτερο	το κρεατάκι	גזע κρεατ-
το βιβλίο	ουδέτερο	το βιβλιαράκι	סופית מורחבת -αράκι
το αυγό	ουδέτερο	το αυγουλάκι	סופית מורחבת -ουλάκι

הטעמה, ומדוע ההטעמה הנוספת נעלמת:

Βάση	Υποκοριστικό	Με αδύνατη αντωνυμία
ο άνθρωπος	το ανθρωπάκι	το ανθρωπάκι του
το αυτοκίνητο	το αυτοκινητάκι	το αυτοκινητάκι μου (αλλά: το αυτοκίνητό μου)
το τηλέφωνο	το τηλεφωνάκι	το τηλεφωνάκι σου (αλλά: το τηλέφωνό σου)

דוגמאות

Ελληνικά	עברית
Μένουν σε ένα σπιτάκι έξω από το χωριό.	הם גרים בבית קטן מחוץ לכפר.
Το σπιτάκι έχει μια μπλε πόρτα.	לבית הקטן יש דלת כחולה.
Τα γατάκια κοιμούνται στον καναπέ.	החתלתולים ישנים על הספה.
Πάμε για ένα καφεδάκι;	נלך לקפה קטן?
Περίμενε ένα λεπτάκι, έρχομαι αμέσως.	חכה רגע קטן, אני כבר בא.
Μίλα λιγάκι πιο σιγά, σε παρακαλώ.	דבר קצת יותר בשקט, בבקשה.
Γιωργάκη, έλα να φας!	Γιωργάκη, בוא לאכול!
Η μανούλα μου μαγειρεύει κάθε Κυριακή.	אמא שלי מבשלת כל יום ראשון.
Ο παππούλης μου ήταν ψαράς στη Σύρο.	סבא שלי היה דייג בסירוס.
Η Ελενίτσα πάει στην πρώτη δημοτικού.	אלני הקטנה בכיתה א’ בבית הספר היסודי.
Έχασα πάλι το τηλεφωνάκι μου.	איבדתי שוב את הטלפון שלי.
Ωραίο αυτοκινητάκι πήρες, ε;	מכונית קטנה ויפה קנית לעצמך, מה? (אירוני)

טעויות נפוצות

η γατάκι -> το γατάκι — -άκι סתמית תמיד, לא משנה מה היה המין הבסיסי; מין הבסיס נעלם.
τα παιδάκια είναι χαρούμενοι -> τα παιδάκια είναι χαρούμενα — שמות התואר מתאימים לצורת ההקטנה הסתמית, לא לאנשים שהיא מתייחסת אליהם.
του σπιτάκιου -> του σπιτακιού — הגניטיב יחיד הוא -ακιού, עם הטעמה על הסיומת.
των σπιτάκιων -> των σπιτακιών — אותו מעבר בגניטיב רבים: -ακιών.
σπιτακι, γατακι -> σπιτάκι, γατάκι — הסופית תמיד מוטעמת; צורת הקטנה בלי סימון הטעמה היא שגיאת כתיב.
το σπιτάκί μου -> το σπιτάκι μου — אין כאן הטעמה נוספת: ההטעמה כבר על ההברה הלפני-אחרונה.
Γιωργάκης, έλα εδώ! -> Γιωργάκη, έλα εδώ! — הווקטיב של -ης הוא -η, והוא בא בלי תווית.
το καφεάκι -> το καφεδάκι — הסופית מתחברת לגזע καφεδ-, זה שרואים ב-οι καφέδες.
Η εταιρεία ζητάει ένα υπαλληλάκι. -> Η εταιρεία ζητάει έναν υπάλληλο. — צורות הקטנה הן לשון דיבור; בטקסט רשמי הן נשמעות מזלזלות.

טיפים

כשאינכם בטוחים איזו סופית מתאימה לשם עצם, השתמשו ב--άκι: היא מתחברת כמעט לכול, ואף פעם אינה שגויה סגנונית במשמעות “קטן”.
השתמשו בצורת הקטנה כדי לרכך, לא רק כדי להקטין. «Ένα λεπτάκι», «θα ήθελα ένα νεράκι», «μια στιγμούλα» הן הגרסאות המנומסות והרגילות של הצורות הפשוטות.
שימו לב לשרשרת ההתאם אחרי שינוי מין: το κοριτσάκι είναι κουρασμένο, το γατάκι μας είναι μικρό.
הטון נובע מההקשר, לא מהסיומת: το μαγαζάκι יכולה להיות חמימה או מזלזלת, ועל מבוגר (το αντράκι, το δασκαλάκι) היא בדרך כלל לגלגנית.
-ούλης ו--ούλα מתחברות גם לשמות תואר: μικρούλης, μικρούλα· χοντρούλης· ομορφούλης.
שמות עצם סתמיים רגילים רבים ב--ι הם צורות הקטנה עתיקות שהתאבנו ואיבדו את המשמעות — το κορίτσι, το πουλί, το ψωμί. זו הסיבה שכל כך הרבה שמות סתמיים יומיומיים מסתיימים ב--ι.
היזהרו מהדמיון המטעה: τα παϊδάκια (צלעות כבש) אינה צורת ההקטנה של το παιδί. הדיארזיס מסמן מילה אחרת (το παΐδι, “צלע”).