בקצרה

לפולנית יש זמן עבר אחד, שמשמש גם ל”I read” האנגלי וגם ל”I was reading” — האספקט (שיעור 20), לא זמן נפרד, הוא זה שאומר לכם אם הפעולה הושלמה. מה שהופך את העבר הפולני ליוצא דופן הוא שצורת הפועל מתאימה במין לנושא (גבר ואישה אומרים את העבר אחרת), ושהסיומות האישיות ניידות: ה--m, -ś, -śmy, -ście הקטנות יכולות להתנתק מהפועל ולעבור למילה מוקדמת יותר. שלטו בשני הדברים האלה וכל הזמן הזה ייפול למקומו.

הכלל

זמן העבר נבנה על צורת ה-l, לא על גזע ההווה. ברוב הפעלים לוקחים את שם הפועל, משמיטים -ć, ומוסיפים סיומת לפי מין:

• -ł ליחיד זכר: czytał (הוא קרא)
• -ła ליחיד נקבה: czytała (היא קראה)
• -ło ליחיד סתמי: czytało (זה קרא)
• -li לרבים זכר-אישי (כל קבוצה הכוללת לפחות גבר אחד): czytali
• -ły לרבים לא-זכר-אישי (כל השאר — נשים, ילדים, בעלי חיים, דברים): czytały

צורות ה-l המסמנות מין

בניגוד להווה, העבר הפולני מראה את מין הנושא. ל”I read” האנגלי היחיד יש אפוא שתי צורות בפולנית: גבר אומר czytałem, אישה אומרת czytałam. אותו פיצול עובר גם דרך ty וגם דרך הרבים, שם הניגוד המרכזי הוא זכר-אישי לעומת לא-זכר-אישי (ראו שיעור 30): oni czytali (גברים, או קבוצה מעורבת) לעומת one czytały (נשים/דברים).

סיומות גוף ניידות

צורת ה-l כבר מראה מין ומספר, אבל לגוף ראשון ושני יש להוסיף גם סיומת גוף:

• גוף ראשון יחיד -m, גוף שני יחיד -ś, גוף ראשון רבים -śmy, גוף שני רבים -ście.
• לגוף שלישי אין סיומת גוף כלל — צורת ה-l החשופה był / była / byli כבר אומרת “הוא/היא/הם היה/הייתה/היו”.

הסיומות האלה הן מיליות — הן לא דבוקות לפועל. בסדר הניטרלי הן יושבות על הפועל (czytałem), אך הן יכולות להתנתק ולקפוץ אל המילה המוטעמת הראשונה במשפט — מילת שאלה, מילת חיבור, כינוי גוף מודגש:

• Gdzie byłeś? -> Gdzieś był? (איפה היית?)
• Dlaczego nam nie powiedziałeś? -> Dlaczegoś nam nie powiedział?
• Co ty robiłeś? -> Co tyś robił? / Coś robił?

זה אופציונלי וסגנוני, אבל זה נמצא בכל מקום בדיבור ובכתיבה, ולכן חייבים להיות מסוגלים לזהות את זה. כלל אחד קבוע: הסיומת נכתבת כמילה אחת עם המילה שאליה נדבקה (gdzieś, dlaczegoś, tyś), ולעולם אינה נוחתת על השלילה nie.

שינוי תנועה בפעלים על -eć

פעלים ששם הפועל שלהם מסתיים ב--eć עוברים e -> a ביחיד וברבים הלא-זכרי-אישי, אך שומרים על e (בצורת i/e) ברבים הזכרי-אישי: mieć -> miałem, miał, miała, miało, miały אבל mieli. אותה תבנית פוגעת גם ב-widzieć (widział / widzieli) וב-słyszeć (słyszał / słyszeli).

צורות ותבניות

סיומות הגוף של זמן העבר (צורת ה-l + סיומת; גוף שלישי לא מוסיף דבר):

שימו לב לתנועת החיבור -e- ביחיד זכר (czytał-e-m, czytał-e-ś); צורות הנקבה והרבים מחברות את הסיומת ישירות לתנועה (czytała-m, czytały-śmy).

תבנית נטייה מלאה — czytać הסדיר (לקרוא, אימפרפקטיבי):

הפועל być (להיות) — הדגם לכל צורות העבר:

פועל פרפקטיבי — zrobić (לעשות, פעם אחת/הושלם): אותן סיומות, האספקט נותן “עשה / הושלם”.

חילופי עיצור/תנועה שיש לצפות להם (צורת ה-l אינה תמיד שם הפועל פחות -ć):

דוגמאות

טעויות נפוצות

• ja byłem כשאישה אומרת -> byłam — צורת ה-l חייבת להתאים למין שלכם.
• oni czytały (קבוצה עם גבר) -> czytali — קבוצה הכוללת אדם ממין זכר היא זכרית-אישית (-li).
• czytałm -> czytałem — גוף ראשון יחיד זכר זקוק לתנועת החיבור -e- לפני -m.
• niem widział / niem widział -> nie widziałem — הסיומת לעולם אינה נדבקת ל-nie; יש להשאיר אותה על הפועל.
• gdzie byłeś -> כתיבת gdzieś był כשתי מילים gdzie ś był -> gdzieś był — המילית נכתבת יחד עם המילה שאליה היא נדבקת.
• miałem המשמש עבור “היה להם (לגברים)” -> mieli — הרבים הזכרי-אישי של mieć שומר על -e- (mieli), לא -a-.
• mogł עבור “הוא יכול היה” -> mógł — הצורה הזכרית החשופה שומרת על ó; התנועה היא o רק ברגע שסיומת מגיעה אחריה (mogłem, mogła, mogli).

טיפים

• למדו את זמן העבר של כל פועל חדש דרך שלושת העוגנים: był / była / byli. מהם תוכלו לשחזר את כל הטבלה.
• קשרו את הסיומות -m / -ś / -śmy / -ście לגופי ההווה שאתם כבר מכירים: אותם סמנים של “אני / אתה / אנחנו / אתם”, רק ניידים.
• הרבים מצטמצם לשאלה אחת: האם יש אדם ממין זכר בקבוצה? כן -> -li; לא -> -ły.
• כשמשפט פותח במילת שאלה (gdzie, dlaczego, co) או ב-że, צפו שהסיומת האישית קפצה אליה: gdzieś, dlaczegoś, coś, żeś. שימו לב: gdzieś ו-coś הן גם מילים יומיומיות ל”איפשהו” ו”משהו” — שאר המשפט מגלה לכם באיזו מהן מדובר.
• רק גוף ראשון ושני נושאים סיומת; אם אתם רואים צורה חשופה כמו był, robiła, poszli, הנושא הוא אוטומטית הוא / היא / הם.