קובעי שייכות וכינויי שייכות
A1 Possessive determiners & pronouns 5 / 50
בקצרה
משתמשים בקובע שייכות (my, your, his, her, its, our, their) לפני שם עצם כדי לומר למי הוא שייך. משתמשים בכינוי שייכות (mine, yours, his, hers, ours, theirs) לבד, בלי שם עצם אחריו.
הכלל
יש שתי קבוצות מילים להראות למי משהו שייך.
1. קובעי שייכות תמיד באים לפני שם עצם:
| בעלים | קובע | דוגמה |
|---|---|---|
| I | my | my phone |
| you | your | your name |
| he | his | his car |
| she | her | her bag |
| it | its | its colour |
| we | our | our house |
| they | their | their dog |
2. כינויי שייכות עומדים לבד. אין שם עצם אחריהם, כי הם מחליפים את שם העצם:
| בעלים | כינוי | דוגמה |
|---|---|---|
| I | mine | It’s mine. |
| you | yours | Is this yours? |
| he | his | The book is his. |
| she | hers | The bag is hers. |
| we | ours | This table is ours. |
| they | theirs | The dogs are theirs. |
הערה: ל-its אין צורת כינוי שייכות, ו-his זהה בשתי הקבוצות.
ההתאמה היא לבעלים, לא לחפץ המוחזק. בוחרים את המילה לפי מי הבעלים:
- Anna loves her job. (אנה היא אישה -> her)
- Tom loves his job. (טום הוא גבר -> his)
- The dog wags its tail. (הכלב הוא “it” -> its)
בשפות רבות אחרות הצורה מתאימה לשם העצם (לחפץ המוחזק). באנגלית זה אף פעם לא כך — רק הבעלים קובע.
its מול it’s. אלה נשמעים אותו הדבר אך פירושם שונה:
- its = שייכות (שייך לו/לה): The cat licked its paw.
- it’s = it is או it has: It’s cold today. / It’s stopped raining.
בדיקה מהירה: אם אפשר לומר “it is” או “it has”, כותבים it’s (עם האפוסטרוף). אם לא, כותבים its.
whose שואל או אומר מי הבעלים של משהו:
- שאלה: Whose is this? / Whose car is that?
- זיקה: That’s the man whose dog barks all night.
צורות ותבניות
| כינוי גוף בתפקיד נושא | קובע (+ שם עצם) | כינוי (בפני עצמו) |
|---|---|---|
| I | my | mine |
| you | your | yours |
| he | his | his |
| she | her | hers |
| it | its | - |
| we | our | ours |
| they | their | theirs |
own. שמים את own בין קובע השייכות לשם העצם שלו כדי להוסיף “ואף אחד אחר” — her own desk, its own logo. הוא לעולם לא בא אחרי כינוי עצמאי: אומרים my own room, ולא mine own room.
שתי תבניות שימושיות:
- a/an + שם עצם + of + mine/yours/… = אחד מכמה: She is a friend of mine. (= אחד מהחברים שלי)
- Whose + שם עצם + is this/are these? כדי לשאול מי הבעלים: Whose keys are these? — They’re mine.
אין אפוסטרוף ב-hers, yours, its, ours, theirs. (שייכות ‘s בשמות עצם — Anna’s job — נלמדה בשמות עצם: רבים ושייכות ‘s.)
דוגמאות
| English | הערה |
|---|---|
| This is my umbrella, not yours. | קובע לפני שם עצם (umbrella) |
| Is this seat yours? | כינוי, עומד לבד, בלי שם עצם אחריו |
| The children finished their homework. | בעלים = they -> their |
| Maria called her sister. | בעלים = מריה (אישה) -> her |
| Daniel lost his keys at work. | בעלים = דניאל (גבר) -> his |
| The company changed its logo. | בעלים = it (החברה) -> שייכות its |
| It’s my birthday today. | it’s = it is, עם אפוסטרוף |
| Whose jacket is on the chair? | whose שואל מי הבעלים |
טעויות נפוצות
- her car (כשהבעלים הוא גבר) -> his car — התאימו לבעלים, לא לשם העצם.
- The dog hurt it’s leg. -> its leg — לשייכות its אין אפוסטרוף.
- Its a nice day. -> It’s a nice day — כאן הכוונה ל”it is”, אז משתמשים ב-it’s.
- This book is your. -> This book is yours — הצורה העצמאית היא yours.
- That is hers’ bag / a bag of her -> That is her bag / That is hers / a bag of hers — ל-hers לעולם אין אפוסטרוף, והוא עומד לבד: משתמשים ב-her לפני שם עצם, וב-hers אחרי of.
טיפים
- כלל בשורה אחת: קובע + שם עצם (my book) מול כינוי לבד (It’s mine).
- ל-its/it’s, אמרו את המשפט עם “it is”. אם הוא עדיין הגיוני, צריך את האפוסטרוף (it’s).
- מילות השייכות hers, yours, its, ours, theirs לעולם לא מקבלות אפוסטרוף — האפוסטרוף שייך רק ל-it’s (= it is/has).
- המילה שבוחרים תלויה בבעלים: he -> his, she -> her, it -> its, they -> their.